וייל- האתר הטוב בעולם ?
-
-
מטורף לגמרי -
אפילו בתחילת עונה כשחצי מה back bowls היו סגורים ופעם ראשונה שפגשתי תור ארוך בוייל, לא ראיתי כזה דבר. היו תורי סופש ארוכים יחסית, אבל ברגע שהגיע יום שני האתר התרוקן וגלשתי לבד. יש לי לא מעט זמן וייל, וזה ללא ספק מחזה נדיר ביותר שאני לא פגשתי ever.
-
נראה לי שזה בגלל שזה בפברואר. בחודש זה מומלץ להתרחק מסקי באירופה – זוהי תקופת חופשות בתי הספר, האוניברסיטאות וגם מקומות עבודה (למשל, ה-Vacance בצרפת).
-
וייל זה בארהב....
-
כנראה שילוב של חופשות וסופש.
גם בארץ יש בפסח מחזות משוגעים לגמרי של צפיפות אנשים באתרי טבע ואני שחי ומטייל פה שנים רבות לא פגשתי בעצמי אף פעם
-
עם תורים כאלה – בטוח שלא. -
כבר שנים רבות שהצרפתים פתרו את בעיית העומס בפברואר, בכך שחילקו את פברואר למספר שבועות וקבעו מועדים שונים לחופשות בתי הספר לפי איזורים שונים בצרפת . -
ממליצה בחום קודם לגלוש שם ואז להחליט האם מדובר באתר הטוב בעולם. כאמור, יש לי יחסית ימי גלישה רבים בוייל. מעולם לא פגשתי תורים כאלה. אפילו תור הבוקר באיגל באהן בסופ"ש מתקצר בתוך דקות. הבוקר בפילה באיטליה היו תורים של עשרים דקות ויותר בגונדולה, ותור של 10 דקות מינימום בכל מעלית. ועדיין, מדובר באחלה אתר ונהניתי מאד.
וייל היא אתר עצום ומתוחזק לעילא. עם מדרונות לכל הרמות ושלג אלוהי. תורים כאלה הם לא מחזה שכיח וכאמור, אני לא פגשתי תורים בוייל עד החופשה האחרונה וגם אז היה מדובר בתור רק במעלית 5 שניקזה אליה את ה sun up וה sun down bowls. בהשוואה לפילה הבוקר היה מדובר בתור קליל יחסית.
-
התשובה לשאלה, כנראה מתחלקת ל-2 – השלג והאתר התפעולי.
מבחינת השלג, מסלולים וכו’- לטעמי (והייתי שם שבוע) רוזמר צודקת זה באמת אתר מוצלח ביותר ושווה להגיע.
אבל
מבחינת המעליות – הוא במקום אחר לגמרי.
אנחנו מדברים על קלורדו הגבוהה והקפואה.
ומוצאים מספר רב של מעליות שבאף מקום חוץ מאתר העל הידוע (ובארה”ב) – החרמון …….. – לא קיימים .
במחיר של הסקי פס היקר מאוד, במקום גדוד של ילדים אמריקאים הסורקים את הפס ידנית, ושואלים אתך.. יונתן מה שלומך היום …..
היה עדיף להחליף קבוצה לא-קטנה של מעליות זוג מיושנות ואיטיות בכסאות 6 ו-8 מחוממים עם בלון…
הניגוד הזה – מדהים
במיוחד
שאם נשווה לאוסטריה, שם אחוזי הכיסוי של כסאות מודרניים וגונדולות – גבוהה ביותר
יונתן
-
@יאיר17 אמר:
כבר שנים רבות שהצרפתים פתרו את בעיית העומס בפברואר, בכך שחילקו את פברואר למספר שבועות וקבעו מועדים שונים לחופשות בתי הספר לפי איזורים שונים בצרפת .אני חושב שחלוקת חודש פברואר לשבועות נעשתה עוד בימי רומא, לפני ספירת הנוצרים.
-
-
המעליות: יש ויש. אני לא חסידת הbubbles, אבל ביום שישי האחרון בלה טוויל עליתי על מעליות מתקופת אחשוורוש, וגם בפילה אתמול, מעלית couis 1, היא מעלית כסאות שלדעתי קיימת עוד מהתקופה שגלשו עם מגלשי עץ ואוברולים.
לדעתי המעליות בוייל סבירות לגמרי, אבל לדוג’ מעלית 4, שהיא אחת המעליות החשובות, התעדכנה ב 6 מושבים ב 2 העונות האחרונות. ולמיטב זכרוני גם מעלית 11. ללא ספק הסקי פס יקר ברמות שאין לתאר- פי 4 מרוב האתרים באירופה, אבל בשביל זה יש פאס והוא חוסך כסף למי שגולש מעל 4 ימים באתרים הללו. גלשתי ביום שבת עם אדוארדו בצ’רביניה צרמאט- אחלה אתר. מרווח, מדרונות, תחזוקה, ללא מילים. שלא לדבר על החברה (אדוארדו הוא מס’ 1). אבל, וייל היא ליגה אחרת ונתחיל מאיכות השלג, מהקישוריות, מזה שאפשר לגלוש בכל מקום בתחומי האתר בלי לחשוש ממפולת שלגים. האתגרים. איך אפשר להשוות? ואני גולשת באירופה גם כן כך שיש לי מדדי השוואה. וכן גלשתי בויסלר בלקומב פעמיים.
-
אבל הבחור צודק- חופשות החורף בצרפת באמת “מדורגות” כך שאם אתה גר למשל בתל אביב תצא לחופשה בשבוע הראשון של פברואר, בחיפה בשני בירושלים בשלישי ובב”ש ברביעי. ככה מפזרים לחצים. אגב- החופשות הללו ממש מאורגנות- עם לינה של הילדים באכסניות- שיעורי סקי ופעילויות עם מדריכים במשך כל השבוע ויש להם איזה מליון רמות גלישה כך שבכל שנה אתה עולה רמה אחת [ עם בחינה בסוף השבוע]. מאוד מסודר, מאוד מובנה. מין חצי קייטנה חצי בית ספר.
-
כמו כל דבר בחיים, הכל עניין של כסף זמין ובכלל של תקציב. כשלוקחים בחשבון עלות הטיסה וזמן ההגעה לאתר/מאתר, עלות סקיפס (כולל epic וכו) והוצאות מחיה/השכרה, שבוע שמוקדש לסקי בוייל יעלה הרבה יותר משבוע באירופה.
קל להבין מכל האזכורים שלך כאן שבעיניך הוא האתר הכי שווה בעולם, אבל גם ללא התור המטורף הזה והעומס בכביש הגישה, אין שום דבר בעיני שיצדיק הגעה ספציפית אליו.
כדי לגלוש במרחבים אין סופיים עם קישוריות מעולה, יש לי את הדולומיטים באיטליה ואת שלושת העמקים. בEK ובארלברג יש לי מסלולים מאתגרים כולל מוגולים וקילונטרז’ מושלם. לאנשי הskiroutes יש את ארלברג האהוב עלי כל כך ואת ורביה.
הייתי במספיק אתרים אירופאים איכותים שיכולים לספק לי 100 קמ מאתגרים בכל יום, עם מסלולים שונים ומרתקים.
על כן בנושא ‘וייל – האתר הטוב ביותר בעולם’,נסכים לא להסכים.
-
גם לי לא נראה הגיוני להגיע לוייל מישראל לסקי, גם זמני ההגעה/חזרה והמחירים לא סבירים עבורי. הייתי פעמיים בוייל, אבל זה היה בתקופה שגרתי בארהב. יש לא מעט אתרים באוסטריה ואיטליה שהייתי מדרג מעל וייל. מה שכן זכור לי השלג הנהדר באותן הפעמים ואיזור הבלו-סקיי שמאפשר גלישה בין העצים.
-
מעבר לאיכות השלג, ההבדל הכי גדול הוא האוף פיסט שהוא פיסט. מי שרוצה לצאת לאוף פיסט באירופה יכול לסכן עצמו מאד במפולות שלגים, ורצוי שיקח מדריך או ירשם. מוגולים לרוב צריך לחפש במיוחד או לקוות שיירד מספיק שלג, ואיך מתאמנים עליהם כשהכל מוחלק? גלישה בין עצים לא קיימת. מבחינתי, זה כמו להשוות בין תפוזים לתפוחים. לא דומה בכלל. אני נהנית מאירופה, אבל קולורדו לתפיסתי היא ליגה אחרת. אז כפי שציינו קודם, בהחלט נסכים שלא להסכים. 16 שעות טיסה זה לא מעט, אבל בהשוואה לחלק מהטיולים שלי זה כלום. רק בנסיעה האחרונה שלי לדרום אמריקה, טסתי 13 טיסות שחלקן היה מעל 12 שעות. ברור שמחיר הג'ט לג, וכמובן, העלויות הכספיות, הם מחירים יקרים. אבל מבחינתי, שווה את זה לגמרי, גם כשאני טסה בתיירים...
-
זה נכון לכל אירופה. החופשות בכל אירופה מדורגות על פני כל פברואר, עד סוף השבוע הראשון של מרץ.
-
מדורגות, אבל גם כש”רק” רבע מתושבי צרפת נמצאים בחופשה, זה עדיין יוצר עומס חריג על אתרי הסקי שם.
-
אני מבינה שאת מאד,מאד אוהבת את האתר הזה.האם את מגיעה רק לסקי או שאת שוהה באר”הב לעוד מטרות כמו טיול עבודה וכ’ו?
