שרשור שרשרת ההימאליה של צילה
-
-
פוסט זה נמחק! -
מקסימים אתם – תודה רבה !!!
(דרור, תופס גם תופס! אני לא גרידי – כל עוד זה בחו״ל חח)
אשיב באותה מטבע 🤩
ב״מנזר הקופים״ Swayambhunath בקטמנדו
תרנגול בחלון בית ב Bhaktapur
באפלו חמוד (וכמה סוסים קטנים ברקע) ב- Ban Thanti
ועוד תרנגול, ליד נאמצ׳ה
אולי בימים הקרובים אאתגר אותכם עם עוד ״דרישה״
אז… stay tuned !
-
@דן-צ אמר:
לראות את הכלבים המרשימים האלה כבולים לרמפות ואניי תוהה הם לצרף תמונת הסיטואציה
לוותר… זה באמת עצוב
אבל תודה דן על תמונת היאקים!
מקדישה לך תמונת יאקים משלי (מהאגם הראשון של גוקיו)
בניגוד אליכם, המשופשפים, אני הייתי רק פעם אחת במזרח. ורק בנפאל. אז מתנצלת על מיחזור התמונות-מקומות שלי…
️ -
@IO אמר:
ועוד תרנגול, ליד נאמצ׳ה
אולי בימים הקרובים אאתגר אותכם עם עוד ״דרישה״
אז… stay tuned !
התרנגול שלך חיכה לנו שם שנה אחר כך עם חברה צעירה
-
-
תרנגולות שהטבח רץ אחריהן לפני תחילת הטרק ………
🦴
-
val d’Aran. 2010 הפירנאים בבקשה ……… למרות היותם יפים מענינים וכיפים … אין על ההימליה ️ -
-
פוסט זה נמחק! -
פוסט זה נמחק! -
עוד תרנגולת מטדאפאני שיודעת לא להתעסק עם עלוקות
סוסים
בטרק עמק מארקה
וגם קצת צאן במארקה
ובזאנסקאר
צאן בטריונד
ונשר ההימלאיה מהטריונד
-
פוסט זה נמחק! -
איזה שירשור מדהים. יש פה טיילים אלופים וצלמים מחוננים.
הטיול הגדול שלי בהודו היה בשנת 91 .....והמודעות שלי לצילום 0. לא ניתן להעלות תמונות שצולמו בפוקט של פוג'י שנת ייצור 1980.
במשך השנים טיילתי בעשרות רבות של מדינות , ברובם מדינות עולם שלישי . מבחינתי הודו היא האחת , אהובה נצחית.
לפני 3 שנים בדיוק חזרתי לחבל לאדאק עם הילדים ושמחתי לגלות שהקסם לא פג .
נועץ פה את חצי הגרוש שלי בדמות עמק נוברה ואגם פנגונג
בתקווה שטרמינל בלה מייה יחזור לתפקוד מלא במהרה בימינו.
-
תמונה אדירה! כמה שאנטי זורם ממנה.
אני מודה ששנים נרתעתי מהודו. עכשיו אני מרגישה בשלה להגיע לשם! ממש מקווה שאני אתחבר.
אני כמובן מתכוונת ל״הודו הקלאסית״ – לא למסלולי טרקים בהימלאיה (אין לי ספק שאתחבר בקלות ללדאק למשל). רג׳אסטאן, ורנאסי, קרלה… פתאום כולן מסקרנות אותי מאוד. מקווה מאוד לטייל בהודו יום אחד…
בינתיים… מי רוצה לפנק בעוד תמונות שאטני מהמזרח? (אפשר גם לפתוח שרשור חדש אולי זה עדיף?)
-
לפני סיבוב בוקר … חייבים לשמור על כושר …
טיבט/קאם אנשים ודגלים…
-
אם כבר הגענו לצאן, הטיול האחרון בלדאק והימאצ’ל עמד בסימן מפגשים עם רועי הגאדי. האנשים הקשוחים האלה, שגרים בעמקים שמדרום לרכס ההימלאיה – צ’מבה, קולו, קינאור, עולים בכל אביב צפונה עם העדרים לעמקים הגבוהים שלרגלי רכס ההימלאיה על מנת לפטם את העדרים בעשב הדשן במשך חודשי הקיץ. לקראת הסתיו הם חוזרים לבתיהם, וחוזר חלילה.
קצה עמק פרבטי. מעמיסים את הטלאים על הסוסים ומתחילים את המסע הארוך הביתה, לכפר אני בואכה עמק הסוטלג’.
עדר על פאס קוגטי (5,000 מ’), בין עמק צ'מבה לעמק לאהול, ובתמונה הבאה בירידה מהפאס.
רועה ברגע של שלווה
טלה מוצא את אימו לאחר שחזרה מהמרעה עם רדת הערב
עדר חוצה קרחון בירידה מפאס קוגטי
הרועים מקפידים להתלבש יפה
עדר חוצה את נהר הפרבטי הגועש על גבי גשר טבע משודרג
-
תמונה שנשמטה, מפאס קוגטי
-
בדיוק החודש היה בתוכנית שלי להשנה להיות בהודו, בפעם הראשונה אחרי שנים שהשתעשתי ברעיון… האמת שעכשיו יש פה תמונות מבלבלות מנפאל… אבל אני חושב שכשנחזור לנורמלי , אני אצטרך לחזור לרעיון ההודי- מה שכן, למרות כל ניסיוני בטיולים והדרך הרגילה שלי להכין אותם הודו נראית לי כמו משהו שקשה לי מבחינת האיפה להתמקד . מה יתן את החוויה הכי טובה למה שאני מחפש… אבל את זה אני אפרסם בקרוב כשאלה בנפרד… נראה לי שכולם ישמחו להתעסק בהמלצות טיולים בהודו מאשר בהגבלות, וירוס וכיוב’…. -
התמונות שלך צביקה והסיפורים סביבן מופלאים בעיני.
