שאלות כלליות לקראת טיול גדול במזרח
-
שלום לכולם, אני מתכנן טיול גדול למזרח (מתוך תקווה ואמונה כי בעוד בערך שנה זה יהיה אפשרי), ויש לי מספר שאלות אליכם.
מידע כללי על התוכנית שלי: אני מתכנן להתחיל בנובמבר ולסיים בסוף אפריל. המדינות שהגדרתי כחובה עבורי הן ויאטנם, טייוואן ונפאל (כנראה להתחיל בטייוואן ולסיים באביב בנפאל). אני מתכנן בערך חודש בכל אחת מהן, מה שמשאיר לי בערך 3 חודשים למקומות נוספים. האיזורים הנוספים שמעניינים אותי ויכולים להתאים לעונה הם קמבודיה, לאוס, סין (יונאן וסצ’ואן), איי אנדמן ומרכז הודו (דלהי ורג’סטאן), ואני מנסה להבין מהו השילוב האופטימלי בין חלק מהן לבין מדינות החובה.
המטרות העיקריות שלי בטיול הן לראות נופים וטבע, עם דגש על מסלולי הליכה וטרקים, ולהכיר תרבויות שונות מקרוב.
אלה השאלות שלי, אעריך מאוד כל תשובה ועזרה.
- האם לדעתכם יש הבדל מהותי בין מדינות דרום מזרח אסיה השונות (ויאטנם, קמבודיה, לאוס ובורמה), אשר מצדיק ביקור ברובן או כולם? או שטיול ארוך ברובן מרגיש לפעמים כמו עוד מאותו הדבר?
- כמה משמעותי מרגיש פער השפה באיזור?
- האם תקציב ממוצע של 4,000 שקל לחודש (לא כולל טיסות וביטוח, ותוך מוכנות לא קטנה להתכלב) הינו סביר לאיזור זה?
- בהנחה שיש מספיק זמן לכך, כולל מנוחה ביניהם כמובן, האם זה סביר ומומלץ לעשות גם את טרק סובב אנפורנה וגם את ebc בטיול אחד? או שעדיף לבחור אחד?
- הייתם ממליצים על שבועיים באיי אנדמן (בסוף אפריל) כאקורד סיום לטיול מיד אחרי נפאל?
- לגבי ויאטנם- האם באמת שווה להשקיע את הזמן ולחצות את כל המדינה? או להתמקד רק בצפון, שנשמע הרבה יותר מרשים מבחינת נופים?
- האם זה מסובך להסתדר בתור טבעוני בדרום מזרח אסיה?
-
כל אחת מהמדינות שונה מהאחרות מבחינת אנשים, חברה, כלכלה, דת ועוד וזאת חויה שונה לטייל בכל אחת מהן.
1
מידת הכדאיות תלויה בך ובמידת העניין שיש לך באנשים.
כמובן שיש הבדל בין לאוס, בשטח פי 15 מישראל ופחות תושבים לעומת ויטנאם עם שטח דומה ומעל 90 מליון תושבים.
2
ויטנאמית לא דומה לשפות התאיות המדוברות בתאילנד ולאוס. גם שם ההבדל מספיק גדול שלא מבינים היטב אחד את השני.
חמר, המדוברת בקמבודיה, שונה מאד מכל שפה אחרת.
הסינית של טייוואן לא דומה כלל לשפות המדינות האחרות (אבל זהה כמעט לשפה בשנגחאי)
3
זה תקציב טוב לתרמילאי בויטנאם וקמבודיה, מעל הממוצע ללאוס, לא מספיק בתאילנד ואני חושב שגם במדינות האחרות בתכנית.
6
ויטנאם כולה מעניינת
הדלתא של המקונג היא במידה רבה ארץ אחרת מאשר שאר המדינה, דא לאט עיר נפלאה ומרתקת עם הרבה מה לראות בה וסביבה,
מוי נה ופאן תייט כוללים חוף נהדר, דיונות חול צבעוניות ומקדש צ'אם מפואר.
מקדשי צ'אם נוספים אפשר לראות בפאן ראנג/תאפ צ'אם (מגדלי צ'אם) ניה טרנג ובחפירות מי סון קרוב לדא נאנג והוי אן.
את העיר דא נאנג אהבתי הרבה יותר מאשר את HCMC
אבל היא פחות מעניינת מהאנוי
בין דא נאנג להואה ישנו פארק באק מה ובו המערה המדודה הגדולה בעולם
הואה, הבירה המלכותית האחרונה כוללת כמה חורבות ערים אסורות, את קברי שושלת וון ועוד אתרים מעניינים בעיר ובסביבתה.
כולל האזור המפורז ב"מלחמה האמריקאית" שבו יש על החוף מצפון לנהר בן האי שהיה הגבול, כפר שחי שנים מתחת לאדמה,
יש ביקורים במנהרות.
נין בין שסביבה כמה אתרים מעניינים.
והאנוי והרי הצפון
להספיק את כל זה בליריצה מטורפת דרושים חודשיים, התקופה הנוחה ביותר היא בין ינואר למרץ.
7
יש לי בשורות טובות ורעות.
חוץ ממסעדות טבעוניות לא רבות לתיירים, באיזורים מתוירים מאד, שיקפיצו לך את העלות, אין מסעדות מקומיות טבעוניות.
מסעדות בודהיסטיות נחשבות צמחוניות, אבל הם משתמשים בחלב ומוצריו.
אבל, ירקות ופירות טריים, נפלאים יש בשפע ובזול, כך שאם זה יספק אותך תוכל להנות מזה.
אני, בויטנאם ובמדינות נוספות בסביבה, שותה שייקים ומיצי פירות לפחות 3 פעמים ביום, בנוסף לאוכל המקומי הנהדר, בשבילי אבל לא לטבעוני. -
@בנט אמר:
שלום לכולם, אני מתכנן טיול גדול למזרח (מתוך תקווה ואמונה כי בעוד בערך שנה זה יהיה אפשרי), ויש לי מספר שאלות אליכם.
מידע כללי על התוכנית שלי: אני מתכנן להתחיל בנובמבר ולסיים בסוף אפריל. המדינות שהגדרתי כחובה עבורי הן ויאטנם, טייוואן ונפאל (כנראה להתחיל בטייוואן ולסיים באביב בנפאל). אני מתכנן בערך חודש בכל אחת מהן, מה שמשאיר לי בערך 3 חודשים למקומות נוספים. האיזורים הנוספים שמעניינים אותי ויכולים להתאים לעונה הם קמבודיה, לאוס, סין (יונאן וסצ’ואן), איי אנדמן ומרכז הודו (דלהי ורג’סטאן), ואני מנסה להבין מהו השילוב האופטימלי בין חלק מהן לבין מדינות החובה.
המטרות העיקריות שלי בטיול הן לראות נופים וטבע, עם דגש על מסלולי הליכה וטרקים, ולהכיר תרבויות שונות מקרוב.
אלה השאלות שלי, אעריך מאוד כל תשובה ועזרה.
- האם לדעתכם יש הבדל מהותי בין מדינות דרום מזרח אסיה השונות (ויאטנם, קמבודיה, לאוס ובורמה), אשר מצדיק ביקור ברובן או כולם? או שטיול ארוך ברובן מרגיש לפעמים כמו עוד מאותו הדבר?
- כמה משמעותי מרגיש פער השפה באיזור?
- האם תקציב ממוצע של 4,000 שקל לחודש (לא כולל טיסות וביטוח, ותוך מוכנות לא קטנה להתכלב) הינו סביר לאיזור זה?
- בהנחה שיש מספיק זמן לכך, כולל מנוחה ביניהם כמובן, האם זה סביר ומומלץ לעשות גם את טרק סובב אנפורנה וגם את ebc בטיול אחד? או שעדיף לבחור אחד?
- הייתם ממליצים על שבועיים באיי אנדמן (בסוף אפריל) כאקורד סיום לטיול מיד אחרי נפאל?
- לגבי ויאטנם- האם באמת שווה להשקיע את הזמן ולחצות את כל המדינה? או להתמקד רק בצפון, שנשמע הרבה יותר מרשים מבחינת נופים?
- האם זה מסובך להסתדר בתור טבעוני בדרום מזרח אסיה?
1. יש קצת מכל עמד שציינת-יש הבדל מנטליות ונופים. אני לפחות הרגשתי הבדלים. ובכל זאת בטיול ארוך גם בשלבים מסוימים יש הרגשה של 'עוד מאותו דבר', למשל כמה מקדשים פגודות ופסלי בודהה תוכל לראות, אם אין לך את הידע כדי להבין הבדלי אדריכלות עיצוב וכו' וככה זה ירגיש לך בכל מדינה שציינת.
למרות זאת אני תמיד מעדיף מסלול בלי 'דילוגים' של טיסות, להכניס את הודו (במקום דרום מזרח אסיה) מוסיף לך דילוג
2. חיוך וסבלנות תמיד פותר בעיות שפה. בתור אחד שטייל בסין, בלי לדעת סינית.
3. לדעתי סביר.
4. חתיכת שאלה. אנפורנה הרגיש כמו טיול שנתי, לebc חוזר בתקווה בראש השנה הבא. תחליט איזה טרק מעניין אותך יותר, ובסופו תחליט אם מתאים לך לצאת לשני. גם אם אתה מתורגל סורקים ארוכים, יכול להיות שבסיום הראשון תהיה מותש ו'שבע' טרקים, לפחות לפעם הזו. מה שכן, לטרק השני תהיה כבר מאוקלם גובה!
6 תמיד יהיה מי שיגידו, על כל מדינה שציינת, שאפשר גם לטייל חצי שני בחצי מדינה. כביקור ראשון, הייתי מעדיף לעשות טיול אורך. הדרום והצפון קצת שונים.
7. אמנם לא טבעוני, אבל לדעתי לא יותר מדי מסובך, בודהיסטים נוטים לתמונות/טבעונות, אז יהיו אפשרויות מתאימות, גם- חפש מסעדות של מקדשים/מנזרים
-
שים לב תומר, אצל הבודהיסטים האוכל הצמחוני כולל חלב ומוצריו, לא מתאים לטבעונים. -
בתור אוכל בשר, לא היה לי צורך לשים לב לזה. למרות שזה נשמע לי כאילו לא מתאים שהם נמנעים מבשר אבל אוכלים חלב. (בעצם עכשיו נזכר בחמאת יאקים).
בכל מקרה מסכים איתך בהחלט שבשווקים יש פירות, ירקות וקטניות בכמות/מבחר שאמורה להקל על התנהלות טבעונית.
-
קודם כל, אל תתכנן יותר מדי מדינות. אפשר לעשות שני טרקים ארוכים בנפאל, אבל צריך לעשות אותן בנחת, בלי לחץ להמשיך למדינה הבאה או לטיסה. יש בהחלט סיכוי שתרצה להישאר במדינה אחת יותר מחודש, ובטח במדינות גדולות. אל תרוץ. אתה תמיד יכול להחליט תוך כדי תנועה מה מרגיש לך נכון ואיפה לקצר ואיפה להוסיף. אולי בכלל יימאס לך אחרי טרק אחד? אולי עד סוף הסיבוב כבר לא יישאר תקציב לאנדמן ותעדיף חופים ביעד זול יותר? בנוסף, ערימת טיסות או המון נסיעות ארוכות יקפיצו לך את העלויות של הטיול וגם יבזבזו זמן.
קשה לענות לשאלות 2-3 כי כל מדינה באזור היא אחרת לגמרי. יש יקרות יותר ויש פחות, יש כאלו יותר קלות עם אנגלית ויש שלא (אבל בשביל זה יש אפליקציות וגם סבלנות עוזרת). וכמו שאמרתי, אם תעשה הרבה מדינות וכאלו הרחוקות זו מזו אז תוציא הרבה על מעברים.
טבעונות – לא קל, יש מקומות שממש קשה, אבל עובדה שאנשים עושים את זה. הבעיה הגדולה היא שגם מה שאולי נדמה טבעוני יכול להיות עם מחית שרימפס ברוטב או רוטב דגים, ואפילו במאפים לפעמים משתמשים בשומן חיה. זה תלוי כמה אתה שואל ובודק לעומק. יש אפליקציה שנקראת happy cow שעוזרת למצוא מקומות טבעוניים וצמחוניים.
-
משהו שקצת מפריע לי ברמה התכנונית-
אתה מתכנן יחסית הרבה דילוגים בטיסות.
תחשוב ש'חופשת סיום' באנדמן דורשת טיסה אל אנדמן, וגם טיסה החוצה מאנדמן למקום ממנו תתחיל את הנסיעה הביתה.
בגלל זה אני גם בעד תוספת של דרום מזרח אסיה בחודשים הנוספים, על פני אופציות הודו, שדורשת עוד 'דילוגים'.
-
אין עליכם, תודה רבה על התגובות!
מסכים לגמרי שעדיף כמה שפחות טיסות וכמה שיותר גמישות. בגלל זה אני באמת נוטה להעדיף את בורמה וקמבודיה על פני אופציות הודו וסין. אני רק תוהה אם אני מקבל מספיק גיוון בטיול אם אני נשאר כמה חודשים באיזור גאוגרפי דומה עם נופים שנראים מאוד יפים, אבל לא מאוד מגוונים.
ומבאס לשמוע לגבי טבעונות, דווקא קיוויתי שזה יהיה יותר פשוט וזאת אחת הסיבות שבחרתי במזרח על פני דרום אמריקה.
בנוסף, לגבי מסלולי הליכה- האם מרגישים שיש באמת הרבה אפשרויות לטרקים ומסלולי הליכה יומיים בדרום מזרח אסיה? בתור בוגר חוגי סיירות, זאת בהחלט הפעילות שאני הכי אוהב לעשות בעולם. אז האם יש עוד מגוון מסלולי הליכה, או שזה מסתכם רק בטרקים המוכרים והתיירותיים מאוד (כמו טרק המאמות בסאפה והטרק לאינלה לייק במיאנמר)?
וגם- אם אחת המטרות היא להכיר את התרבות המקומית מקרוב, האם הרגשתם שיש הרבה הזדמנויות לחוויות אותנטיות ולהיכרות עם התרבות? או שמחסומי השפה והשוני גדולים מדי?
-
דווקא הייתי משאיר את סין, שיש אליה גישה יבשתית מויטנאם, לאוס ונפאל. אולי במקום בורמה אבל לא סגור על דרכי גישה יבשתיות לבורמה כרגע.
בקשר לטרקים- בנפאל אתה יכול לצאת לטרק לבד (לפחות לטרקים הפופולריים, יש כאלה שרגולציה דורשת יותר), עם הכנה בסיסית.
בשאר המדינות אם אתה רוצה טרקים הרבה פעמים עדיף דרך סוכנויות תיירות, שיוכלו לארגן לך גם אופציות נוספות
-
טרקיםבפארק באק מה יש הרבה מסלולי הליכה ממופים, לא הלכתי ואני לא יודע איך הסימון.
זה לא טרק מתמשך אלא מסלולים קצרים יחסית.
גם בפארק קוק פונג (Cuc Phuong National ParK) יש מסלולים ממופים, יש מסלול של יומייפ עם לינה באוהל.
בביין דיין פו, סא פא, ובעיר הא זאן (HA GIANG) סוכנויות טיולים מוציאות טיולים רגליים וטיולי אופניים.
מלאי צ'או או מהכפר סין הו אפשר לצאת לטיולים רגליים נהדרים בהרים המדהימים בסביבה.
גם באזור סון לה יש טיולים להרים, פחות מרשימים מאלה הקרובים לגבול סין, אבל עם מפלי מים ונהרות הרריים יפים מאד.
בלאוס יש טיולים מלואנג פראבנג, פונסאבאן, סאם נואה וויאנג סאי (Vieng xay).
בין היתר יצאתי ליומיים בסירה על נאם נון (נהר נון) לכמה כפרי מיעוטים שונים קרוב לגבול ויטנאם. הנופים דומים לאזור דיין ביין פו, המיעוטים שונים.
-
המון תודה על המידע!
אז לגבי סין- איך למשל הייתם משלבים את יונאן ואולי סצ’ואן בטיול כזה מבחינת מזג אוויר? ובכניסה קרקעית מאיפה למשל?
והאם הטיול באיזור זה לא מסובך מדי בשביל טיול ראשון לבד?
ברור לי שיש נוף מדהים במחוזות אלה, אבל רציתי לשאול אם גם יש שם תשתית נוחה מספיק לטיול תרמילאי ולמסלולי הליכה טובים, או שרוב הטיול בבק דור מסתכם בנסיעות ארוכות בשביל sight seeing. (כי זה הרושם שקיבלתי מרוב סיפורי הדרך שקראתי).
-
@בנט אמר:
אני רק תוהה אם אני מקבל מספיק גיוון בטיול אם אני נשאר כמה חודשים באיזור גאוגרפי דומה עם נופים שנראים מאוד יפים, אבל לא מאוד מגוונים.
אם הבעיה היא הנופים, תחשוב שישראל מזערית לעומת המדינות הללו ואפילו היא מגוונת בנופים. אז באזור גדול כמו דרום מזרח אסיה גם יש מלא סוגי נופים שונים, וממילא אתה משלב אותו עם ההימלאיה בנפאל שהיא שונה לגמרי ועוד יעד אחד לפחות מחוץ לדרום-מזרח (טייוואן). חוץ מזה טיול הוא לא רק נופים אלא תרבויות ואנשים ופה הגיוון גדול מאוד, מה גם שהאנשים שאתה פוגש מורכבים גם ממטיילים אחרים מכל העולם. ויש גם גיוון באוכל, בערים, באתרים ארכיאולוגיים (מקום כמו אנגקור בקמבודיה שלא דומה לשום אתר אחר למשל).
@בנט אמר:
בנוסף, לגבי מסלולי הליכה- האם מרגישים שיש באמת הרבה אפשרויות לטרקים ומסלולי הליכה יומיים בדרום מזרח אסיה? בתור בוגר חוגי סיירות, זאת בהחלט הפעילות שאני הכי אוהב לעשות בעולם. אז האם יש עוד מגוון מסלולי הליכה, או שזה מסתכם רק בטרקים המוכרים והתיירותיים מאוד (כמו טרק המאמות בסאפה והטרק לאינלה לייק במיאנמר)?
לא הייתי בהודו אז לא אעיד עליה, אבל להרגשתי זה פחות אזור טרקים מובהק מדרא”מ. בטייוואן יש המון מסלולי הליכה וטרקים טובים, אבל לכאלו של יותר מיום צריך להוציא אישורים מראש בדרך כלל (לא לכולם) וזה יותר מורכב. כן יש הרבה אופציות למסלולי יום ארוכים טובים בלי בירוקרטיה.
@בנט אמר:
וגם- אם אחת המטרות היא להכיר את התרבות המקומית מקרוב, האם הרגשתם שיש הרבה הזדמנויות לחוויות אותנטיות ולהיכרות עם התרבות? או שמחסומי השפה והשוני גדולים מדי?
זה תלוי בך ובמזל. גם לא חייבים שפה. בנפאל עשינו מסלול הליכה פחות מוכר והיינו היחידים בגסטהאוס, והתיידדנו עם המשפחה ושיחקנו שעות קלפים ומשחקים מקומיים בלי שאף אחד ידע מילה בשפה של השני. בדרום מזרח אסיה קרה לי שאנשים הזמינו אותי לארוחות ולפסטיבלים ואפילו לחתונות, וגם התנדבתי במקדש קטן יום שלם שהיה תענוג – הכל בלי שום ידיעת שפה משני הצדדים וזה היה גם לפני אפליקציות תרגום. זה לגמרי אפשרי.
@בנט אמר:
מבאס לשמוע לגבי טבעונות, דווקא קיוויתי שזה יהיה יותר פשוט וזאת אחת הסיבות שבחרתי במזרח על פני דרום אמריקה.
צריך לבחור יעד לפי מה שמעניין אותך ולא על פי הטבעונות. אין מה לעשות, כל מגבלת מזון אם מבחירה (כשרות, טבעונות) או לא (רגישות למשהו) מגבילה ברמה כזו או אחרת. לומדים להסתדר. אתה לא הטבעוני הראשון ולא האחרון שנסע למדינות הללו. דווקא במדינות כמו ארגנטינה וצ’ילה נוח כי באכסניות תרמילאים יש מטבח לבישול עצמי, ולא מסתמכים על האוכל הזול ברחוב כמו תאילנד או לאוס למשל. אבל כבר הכרתי טבעונים שנסעו למזרח. שווה לך לחפש בלוג עם המלצות לטבעונים, זה אולי יעזור להבין איך נערכים ולפזר חששות.
-
@בנט אמר:
עניין של נסיעות- זה לא רק תקף לסין, קנה המידה במדינות שציינת 'קצת' יותר גדול מישראל, כנראה ברק בבק דור קראת על זה, כי זה מוסיף לתחושה שסין 'קשה לטיול'. גם בויטנאם ולאוס הודו יש נסיעות ארוכות...
סין גדולה, והמרחקים בהתאם. התמקדות בסצ'ואן/עומאן חוסך חלק מהטרחה.
המחוזות האלה פופולריים בקרב תרמילאים, נוחים יחסית לטיול. ולדעתי לא מסובך לטייל בהם. כמובן כמו בכל מקום עם תרבות שונה- סבלנות וחיוך מקלים על ההתנהלות, ככה הסתדרתי, והיה תמיד איזה סיני שעזר, או דאג במקרים טיפה בעיתיים (ברכבת למשל יש 'פקח קרון' שידאג שתרד בתחנה הנכונה וגם יסדר תיקים בקרון מתוקף תפקידו)
אני טיילתי בסין לבד בטיול ראשון, ובעיקר בגלל זה תכננתי מסלול ש'יכניס' אותי לסגנון טיול תרמילאי לפני הכניסה לסין (דרום מזרח אסיה במקרה שלי).
אני נכנסתי לסין מצפון ויטנאם (יש מעבר נח באיזור תחנת הרכבת האחרונה שממנה גם מגיעים לסאפה/באקה והאלונג בי), אפשר לעבור גם בצפון לאוס (צריך לחפש אינטרנטית את המקום, לא התנסיתי אישית).
ביונאן אפשר לטייל גם בחורף, זה מחוז טרופי ברובו, ובאיזורים שלא, מז'א מזכיר את הארץ, כמובן מדובר על גובה פני הים, בהרים בכל מקרה קריר.
סצ'ואן מחוז קר בחורף, וחם בקיץ, ממליץ להגיע בעונות מעבר, למשל להיות שם לפני המעבר לנפאל (יוצא על גבול חורף/אביב, או קיץ/סתיו), ואז לעבור לנפאל דרך טיבט. (תכלס מה שאני עשיתי).
בקשר לטרקים בבק-דור- ישנן אופציות לטרקים, אבל אין לי המלצות ממוקדות. נסה גם לעשות חיפושים באנגלית. בנושא הזה הרבה מידע נמצא בעל פה ואפשר לקבל בזמן אמת בטיול במפגשים עם מטיילים בגסטהואסים בנסיעות וכו', שוב, סבלנות חיוך ונחמדות עוזרים ליצור קשרים עם מטיילים אחרים שזה חלק מהקטע בטיול, תופתע כמה מידע תקבל וסביר שתוכל למצוא גם שותפים לטרקים כאלה
אני חושב שאמרו, אבל אחזור על זה שוב- 'בתוך הטיול' תשמור על גמישות, ותהיה פתוח לשינוי תוכניות.
-
מוסיף כמה קישורים רלוונטיים, כדי להתניע לך חיפוש…
(סתם כי שעמם לי, החיפוש בגוגל היה trekking the back door yunnan)
https://www.4corners7seas.com/yunnan-overland-backpacker-trail/
http://wondersofyunnan.com/blog/posts/hiking-yubeng
https://theculturetrip.com/asia/china/articles/the-six-most-scenic-hiking-trails-in-yunnan/?amp=1
https://www.responsibletravel.com/holiday/20896/trekking-in-yunnan-dali-to-lijiang-china
https://www.4corners7seas.com/yunnan-overland-backpacker-trail/
-
כן, איך נכנסת לנפאל דרך טיבט? זה לא מאוד מסובך ודורש אישורים רבים להיכנס לטיבט בתור תייר?
-
יש לך דוגמאות למסלולי הליכה (יומיים ורב יומיים) שאתה מכיר בטייוואן?
ושוב רציתי להגיד המון תודה לכם, זה ממש מחמם את הלב שאנשים מוכנים ככה לעזור
-
כנראה יש יותר בעיה להכנס מנפאל.
בסין אני לא נתקלתי בבעיה. בכל זאת ליתר בטחון תברר בסוכנות תיירות לפני הגעה, וכשאני הייתי שם היה לי יותר קל לקחת טיסה ללאסה, למרות שאמורה להיות גם דרך יבשתית שלי הייתה כבר מתישה מדי באותו שלב בטיול. בסופו של דבר אני לא ראיתי בעיניים שום מסמך שאומר שיש לי אישור שהיה בטיבט, ועשיתי סידורי נסיעה דרך סוכנות.
המעבר לנפאל טכנית הוא 'שטויות'- ויזהה עם הגעה במעבר גבול.
אני חושב שאחרי רעידת האדמה פתחו מעבר חדש, אבל לפי מה שהכרתי, בלאסה מתארגנים עם מטיילים נוספים לרכב 4x4 והדרך עד לגבול היא יום וחצי (לינה בדרך, ואפשר לארגן טיול של יותר ימים שיביא אותך לגבול) על 'הייווי 9'. שם תופסים רכב נפאלי המגיעים לנפאל.
כמובן כל עוד אין מפולת סלעים על הדרך שמתחילה לרדת מהרמה הטיבטית, שמכריחה אותך ללכת ברגל כ-10 ק'מ לגבול (מניסיון, אבל אחלה נוף...).
עם הפיתוח של השנים האחרונות, יש מצב שהסינים שיפרו את הדרך.
-
יש בטייוואן מלא שמורות טבע ופארקים וגם מחוצה להם יש מסלולים. אפילו בעיר הבירה יש מסלולי הליכה (כי היא מוקפת הרים ויערות). פשוט תתחיל לקרוא ותבחר לפי המסלול הרצוי או היעדים שם שבחרת (למשל, קרא על טרקים בשמורת טרוקו גורג’, יאנגמישן וכו’). לא עשיתי מסלולים של יותר מיום.
-
ביוננאן וסצ’ואן הרבה טרקים מעניינים, אבל רובם באזורים הגבוהים של הרמה הטיבטית ולא מתאימים לזמנים שציינת. כך גם בצפון הודו.
מבין המדינות שציינת טרקים של ממש תמצא בעיקר בנפאל. אם חשוב לך לחוות את התרבות המקומית עדיף לבחור טרקים יותר נידחים, או לסטות קצת מהמסלול בטרקים הפופולריים (קל יותר באנפורנה בהשוואה לאברסט).
-
אם ככה, עדיין היית ממליץ להגיע לאיזור בעונות האלה? או שעדיף להתמקד במקומות אחרים (בסין או במדינה אחרת)
