סופ"ש ארוך בלונדון
-
לא כולם מגיעים ללונדון במטרה ראשונה במעלה לעשות קניות. זו עיר כל כך מדהימה, למה לבזבז שעות בה בלראות את הפנים של זארה או יוניקלו. ואוקספורד זה מזמן לא כזו אטרקציה, אולי לישראלים שמשחזרים ביקור ישן בעיר משנות התשעים. לא בדקתי איפה הם קיימים היום, אבל לפחות נכון ללפני כמה שנים היו כמה סניפים של פריימרק במקומות אחרים לגמרי בלונדון (בזון 2-3), לא שבעיניי שווה לנסוע במיוחד לחנויות הללו, אבל שכל אחד יעשה מה שמתאים לו.
יש לא מעט שכונות אטרקטיביות לגור בהן בלונדון כתייר, ומספיק שאתה ליד תחנה נגישה מספיק למקומות שמעניינים אותך, או אפילו כזו עם שני קווים, אתה מסודר. מה גם שיש אוטובוסים בנוסף. למשל, באחד הביקורים האחרונים גרתי בשכונה לא תיירותית (אצל חברים) בזון 2 ובמרחק שווה מהבית היו 2 תחנות, על 3 קווים. זה איפשר הרבה מאוד גמישות, והאמת שהיה יותר מעניין לגור במקום כזה מאשר באזור עמוס תיירים.
-
השקעת בביקורת עוקצנית, רק שהפרח נבל כבר.
אנחנו כל שנה פעמיים בלונדון, ממש עד לפני הקורונה.
כנראה שאתה הייתי בשנות ה90.
מעבר לכך, שלונדון אכן השתנתה ושכונות מסוימות הפכו אטרקטיביות, עדין מרבית הישראלים מגיעים לטייל ושופינג.
כאן נמחקו הערות לגופו של כותב
-
נוסע עם אשתי קשה לה לעמוד הרבה שעות על הרגליים וללכת מרחקים
היא הולכת רגיל בדרך כל אבל עכשיו בהריון יותר קשה.
אז חשבנו על אופציה של כסא גלגלים שיאפשר לה שופינג ארוך יותר
איך מתכננים קניות- תיאורטית אופציה של כסא גלגלים בקניון תהיה פתרון טוב עבורינו
האם קיימת בכלל אופציה כזו להשכיר בכניסה למרכז קניות כלשהו למיטב ידיעתך?
(ווסטפילד למשל?או מרכז קניות אחר עם עדיפות לפרימארק מה לעשות אשתי אוהבת.)
חשבתי כבר על אפשרות להביא כסא מהארץ(טס באלעל אבל האמת שאין לי מושג אם זה כרוך בעלות נוספת)
ובכלל אשמח לטיפ לחנות בגדים לאשתי או לתינוק משהו שהוא לא מלכודת תיירים אלא באמת את כמקומית מתלהבת.
כל תגובה תוערך.
-
האמת שלא נתקלתי בזה מעולם, אבל אני גם מסייגת שאני לא הולכת לקניות בלונדון (כמעט לכל הרשתות יש סניפים בקניון העירוני אצלנו). אני לא יודעת להציע לך פתרון לכל הטיול, כשאני מניחה שבכל מקרה זה בעייתי אם היא לא יכולה ללכת הרבה, אבל לגבי קניות, נראה לי שאני הייתי מסתמכת ככל האפשר על משלוחים ו/או click and collect, שזה אומר לשלם מראש אונליין ורק להגיע לחנות לחנות לאסוף חבילה ארוזה. באופן אישי זו שיטה שלי הייתה מאוד נוחה גם לפני הקורונה – הייתי מזמינה לחנות וככה תמיד היה את מה שרציתי במידה שרציתי (אפשר להזמין בכמה מידות ובכמה צבעים), הייתי נכנסת לתא הלבשה בחנות ואז בוחרת מה אני רוצה לקחת ואת היתר הייתי מחזירה במקום. כמעט אף רשת לא גובה תשלום על משלוח כזה. לדעתי זה יחסוך לה הרבה התרוצצויות כי את כל ההסתכלות על המוצרים עושם באינטרנט. מה גם שהיא יכולה לשבת לנוח בבית קפה בזמן שאתה עובר בחנויות ואוסף חבילות, ואז תיכנסו ביחד לחנות האחרונה ושם תמדדו הכל. משלוחים זו גם אופציה – אתם יכולים להזמין הכל למלון שתהיו בו (אם הוא מסכים) ולמדוד שם בזמנכם החופשי.
בשביל פרימארק צריך להכנס לחנות עצמה כי אין להם אפשרות לקניות אונליין אבל לרוב האחרים יש, במיוחד אחרי שנת קורונה.אני לא מכירה הרבה רשתות לציוד תינוקות כמו שיש בארץ, יש את Jojo Maman אבל אין לי מושג איפה יש להם חנויות פיזיות. בהרבה מהרשתות יש אגף תינוקות. דווקא את זה יש מצב שהייתי קונה בפרימארק כי תינוקות בכל מקרה צריכים בגדים שמחזיקים רק כמה שבועות אז אין חובה להשקיע באיכות של M&S או John Lewis (אם כי אפשר).
-
מנסיוני האישי, בגדי התינוקות של פריימארק מצויינים
-
מסתבר שגם גופיות הסבא לגברים מכותנה, איכותיות......חחחח...מניסיון רב-שנתי.
השכילו לשמור על גזרת סבא אמיתית מפתח צוואר רחב!
-
mothercare עוד קיים?
-
גם אתם מאלה שממלאים מזוודות עם בגדי תינוקות ושאר מציאות, חליפות עם טיק טאק, כל מיני שכלולים לפתיחה נוחה להחלפה....? אני שואל לא בציניות, כי בחיי זה מזכיר לי ימים טובים, שהבאנו דברים מלונדון, זה נראה כמו שחזרנו מפלנטה אחרת עם דברים שבד"כ היה קשה או יקר בארץ, אבל כיום בעידן ההזמנות ברשת כל ילדה במרכז או בפריפריה, מרגישה קניינית עולמית, מטיילת במייסיס בניו יורק שמה בסל הקניות, והופס זה אצלה בתיבת הדואר.
מה בדיוק היא עושה עם זה אחר כך, אם זה מתאים לגוף או לרגל, מדיניות החזרות וכו'. לרוב, עיסוק ובזבוז זמן בלתי סביר בעיניי, אבל ללא ספק בעידן הקורונה, זה להיט.
-
בעבר קניתי הרבה בחו”ל, מחירים שיכולים לעלות גם חמישית ועשירית מישראל.
לאו דווקא בגדים, גם תיק לבית ספר או כוס פלסטיק עם דמות מיקימאוס פליימוביל ולגו.
היום למה לי לבזבז זמן טיול יקר על קניות? למה לי להסחב עם מזוודה כבדה – במיוחד אם אני צריך לשלם עליה תוספת עלות בטיסה?
אני מזמין – מישהו אחר סוחב וזה מגיע.
מנסה לרכוש הכל בחו”ל,
ממפסקי חשמל נשלטי WIFI לבית חכם (תקניים ובטיחותיים למי שתוהה) דרך חלקים לאופניים ועד לחלקי פלסטיק חלופיים לרכב.
חלק מקורי לרכב, ברכישה אינטרנטית אפילו מהחנות הרשמית של היצרן, יכול לעלות לי רבע ופחות מרכישה מהסוכן בארץ.
חברים מציידים דירה חדשה בקניות מחו”ל, החל ממכשירי חשמל למטבח (תנור כיריים מקרר...) דרך מכונת כביסה מייבש וכו’ ועד קרמיקה (אסלות ברזים...) ועד ריהוט.
הדגמים הכי חדישים, כאלה שעדיין לא מוכרים בישראל ובחצי מחיר מארץ הקודש.
ומה בקשר לאחריות ושירות?
שתי חברות השתלטו על התחום הזה בארץ, ברוב הפירמות לא תקבל שירות מהיבואן אלא מאחד הזכיינים ותמורת כמה שקלים הם גם יתנו שירות ואחריות למוצרים שתקנה.
והכי יפה? אם תרכוש בכרטיס אשראי מיבואן ישראלי והיבואן לא יספק את הסחורה (פשט רגל או משהו), תוכל רק לעצור את התשלומים שעדיין לא שולמו. לעומת זאת אם רכשת מחו”ל חברת האשראי תחזיר לך תשלומים עד 3 חודשים אחורנית.
להביא במזוודה את כל זה?
אז פעם בכמה זמן יפול עלי איזה בגד במידה לא מתאימה או באיכות לא טובה, בחישוב הכללי אני חוסך הרבה אלפי של שקלים בשנה.
מה כן קונה בחו”ל? גבינת פטה ביוון, מוצרלה מאיטליה, חלומי מקפריסין, דברים ייחודיים למקום עם זמן מדף קצר.
-
יש את הגבינות האלה בטיב טעם
-
באיזה מחיר? 100 גר’ גבינה בישראל עולה בערך כמו קילו של אותה גבינה בארץ המקור?
בעצם לא רק בארץ המקור, בנסיעה האחרונה ליוון הבאתי גם הרבה מאוד מוצרלה איטלקית, המחיר ביוון הרבה הרבה יותר זול מישראל.
כנ”ל ממרח פסטו לא מהעולם הזה וכו’
את כל אלה אני לא יכול להזמין מחו”ל, חייב לרכוש בעצמי.
אבל גרביים? גופיות? שאני אבזבז בשבילם זמן טיול? שאני אסחב עם מזוודה? שישלחו אלי הביתה, מתישהו זה בד”כ מגיע.
-
עם כל הכבוד, טיב טעם לא מדגדג את ההיצע באיטליה, בצרפת וכו’, אפילו בלי להתייחס למחיר. יש המון מוצרי מזון מיוחדים שלא ניתן להשיג בישראל. במיוחד שגם מוצר ללא בעיית ערבוב חלב ובשר או ללא שום רכיב לא כשר חייב לעמוד בכללים מיוחדים כדי לקבל חותמת כשרות שבלעדיה הוא לא ייכנס לרוב המכריע של חנויות בישראל. אם מדברים על מוצרי מזון באסיה, בכלל קשה עד בלתי אפשרי להשיג מרכיבים רבים בארץ.
יש תיירים שאוהבים שופינג ואפילו אם זה בחנויות רשת שיש בארץ וזה לגיטימי. כל אחד עם מה שמתאים לו בחופשה שלו. לי אם זה לא משהו מיוחד למקום או ספציפי מאוד שמעניין אותי אז זה פחות הקטע שלי. אבל גם בארץ אני לא מחובבי השופינג.
-
אני נכנסתי ל eataly במילאנו,
חמש קומות (אני חושב 5, כבר לא זוכר) של מזון משובח מכל הסוגים והמינים + מסעדות לאכולה במקום, הדוניזם אמיתי,
במקום הזה נהניתי מהשופינג והארוחה.
המקומיים הביטו בי במבט של חצי רחמים חצי השתתפות בצער, כמו על איזה פרובנציאלי שהגיע לעיר הגדולה.
האמת צדקו, יש שווקים עם מוצרים הרבה יותר טובים ברחבי העיר, אבל אני בא ממקום בו גם יש כל כך הרבה איסורים על סוגי מזון שונים וגם מה שיש – מאוד יקר שהיה נראה לי כאילו הגעתי לגן עדן.
אבל יש למקום המפונפן הזה יתרון גדול, יודעים לארוז לנוסעים ללבנט. אריזות שומרות קור כדי לשמור לי על המוצרלה פרסקה ושאר מטעמים, אריזות לבקבוקים שבירים של חומץ בלסמי משובח.
אכן כל אחד והשופינג שמתאים או לא מתאים לו
-
כאלו מקומות מעניינים גם אותי. למרות שבדרך כלל פחות לקניות כי טיוליי ארוכים מדי, אבל כן לאכול במקום או סתם לקנות לאכילה בזמן הטיול. במזרח הרחוק לפעמים אפילו סופרמרקט הוא חוויה עם כל המוצרים המיוחדים בתחום המזון, וחלק מהגדולים והמפורסמים במקומות מסוימים גם מציעים טעימות. אבל זה נראה לי יותר קולינריה משופינג.
-
לא כמו באתונה. בכל זאת שם יש מבחר, אפילו לא כמו בדיוטי פרי באתונה.
-
אני בהחלט יכול לקבל את האבחנה שמדובר יותר בסיור קולינרי ולא בשופינג אבל,
יכול להיות שמי שמתעניין בביגוד יגיד שמדובר בסיור אופנה ולא בשופינג – אני לא חובב אז לא יכול לייצג את הצד הזה.
-
-
סליחה על השאלה, מזה אני בא ממקום שיש בו איסורים רבים על מזון, זה קהילה טבעונית? או קבוצה דתית?
זו פעם ראשונה שאני שומע דבר כזה.
-
@Roco אמר:
סליחה על השאלה, מזה אני בא ממקום שיש בו איסורים רבים על מזון, זה קהילה טבעונית? או קבוצה דתית?
זו פעם ראשונה שאני שומע דבר כזה.
אני גר במדינת ישראל, כן זו קבוצה דתית.
הקבוצה אוסרת למשל ייבוא בשר לא כשר, גם אם מדובר מפרה מאותו עדר שממנו מגיע הבשר הכשר אבל הפרה הספציפית הזו לא נשחטה בשחיטה כשרה.
יש מוצרים שאסור לייבא לפי חוק, יש מוצרים שלא נאסרים במפורש בחוק אבל מערימים על היבוא מחסומים בלתי אפשריים, למשל בשר חזיר מותר לייבא רק אם יש לו תעודת כשרות מטעם הרבנות הראשית, כך שאם מישהו רוצה לייבא בייקון לישראל כל מה שהוא צריך זה ללכת לרבנות ולהוציא לבייקון תעודת כשרות – קלי קלות אבל משום מה אף אחד לא עושה את זה.
אלו הן דוגמאות בולטות לגבי יבוא, יש כמובן עוד,
ואחרי כן יש כל מיני איסורים מאיסורים שונים כדי לגרום לכך שיהיה קשה להשיג את מה שמותר ביבוא ומיובא בפועל, כך שמדובר בטרחה ובמחירים מאוד יקרים.
אתה כנראה גר במקום בו אף אחד לא נכנס לך לצלחת, אני לא – אני גר בישראל.
אז דברים טובים אני נאלץ להביא איתי מחו”ל במטען שלי כייבוא אישי.
-
אפילו לא צריך ללכת רחוק עד בייקון. אנחנו היינו רוכשים פטל קפוא במקום מגורנו ולפני כמה חודשים כל הפטל מכל הסופרמרקטים נעלם. מה התגלה? הרבנות החליטה פתאום אחרי עשרות שנים שאולי פטל קשה מדי לניקוי מחרקים ולכן ביטלה באופן גורף את הכשרות של כל הפטל הקפוא של כל החברות, ולכן כל הסופרמרקטים (שכולם מחזיקים בכשרות – שופרסל, רמי לוי, יינות ביתן וכו’) זרקו את הפטל לפח והפסיקו למכור אותו.
בנוסף תהליך כשרות למוצר מחו”ל זה לפעמים הרבה בירוקרטיה וכסף, אז בגלל זה גם חברות שמוכרות מוצרים צמחוניים לגמרי לא נכנסות לישראל או מציעות רק היצע מוצרים קטן שעליהם ספציפית היא קיבלה הכשר (לדוגמא: חברת רטבים צריכה פעם בשנה לסגור מפעל אחד באירופה לכמה שבועות כדי שיבואו רבנים וינקו ויכשירו ויעשו ייצור מיוחד לישראל כדי שיעמוד בתנאי הכשרות לייבוא). אפילו יין ישראלי אם אישה (אפילו חרדית) נגעה בחומרי הגלם או עשתה משהו פיזי בתהליך הייצור אז אסור לתת לו כשרות לפי חוקי הרבנות.
