האם נצליח למצוא נושאי שיחה חדשים? אני מנסה :)
-
היי
בבליל הבלתי נגמר אודות הספקולציות אודות “מה יהיה” – חשבתי לנסות ולפתוח נושא חדש לדיון.
(בעקבות סקרים שהיו בעבר – מי שמתעניין מוזמן לשלוח לי הודעה ואשלח לו לינק)
נושא שסקרן אותי באופן אישי – האם אתם מוכנים לחזור על יעדי טיול בהם הייתם בעבר. ואם כן מדוע, ואילו יעדים?
אני למשל, כמעט בכל יעד שהייתי בו בעבר, בזמן הטיסה חזרה לארץ, “נשבע” לעצמי שאחזור אליו בהקדם. והנה, בחלוף שנה, אני בכלל לא חושב לחזור אל היעד שוב. מבחינתי – רק מקומות חדשים בשנים הקרובות. ולמה? עשיתי לעצמי רשימה של כלל היעדים שאני מקווה להיות בהם עד ליום מותי. הרשימה הזו מונה כ- 50 יעדים (אגב יעד = איזור טיול, לרוב של 7-14 ימים) . אם אחזור על מקומות בהם הייתי – בהחלט לא אספיק למלא אחר הרשימה הזו.
ומצד שני, כאנגלופיל ידוע כאן בפורום, האם 5 טיולים שונים באנגליה (בכל פעם באיזור אחר) – אמנם נחשבים יעדים שונים?
אשמח לשמוע את דעתכם.
-
פעם אמרתי “יש לי המון יעדים בעולם להספיק לראות...לא חוזרת על עצמי פעם שנייה”
מאז מצאתי את עצמי יותר מפעם אחת נוספת ביעדים מסוימים- לא באותו מקום בדיוק
אבל להיות בפריז גם בפעם ה 8…. אני רואה אותה מזווית אחרת (אוף, מתגעגעת)
הייתי בסתיו האחרון בחבל דורדון שבו ביקרתי בעבר כ4 פעמים, ונכון שהפעם רק” עברתי” בו- ועדיין ביעדים חדשים.
הייתי באיטליה, בלגיה, הולנד -בחבלים שונים (זה נחשב אותו יעד או יעדים שונים?)
מצד שני למשל במונטנגרו לא חושבת שאחזור פעם נוספת…
אז מאד תלוי גם מהי פיסת הקרקע ומה החוויה.
-
בפראג הייתי 4 פעמים והייתי חוזר בפעם החמישית. גם לצאת למקומות מחוץ לעיר ובילויים בעיר.
בברלין הייתי פעמיים ומוכן לחזור דוב כדי לטייל סביב ולחזור למרחצאות וובלי בערבים.
ובכלל לגרמניה, רוסיה, צ'כיה ופולין הייתי חוזר שוב להכיר ערים ואזורים חדשים. מתכנן לבקר ברוסיה בחצי האי קרים ובטבעת הזהב של מוסקבה. בסנט פטרסבורג הייתו מטייל שוב. במאי 2020 הייתי אמור לבקר שוב במרחצאות טרמה ארדינג ליומיים ןמשם לנסוע פעם ראשונה לזלצבורג. נקווה שאצליח לעשות את זה או/ ו אחרי ארדינג לאלפים הבווארים.
-
אם בטיול ראיתי את כל האתרים שתכננתי לראות במזג אויר מיטבי, אני אתגעגע ואחלום לחזור שוב אבל למעשה זה לא יקרה.
אם יצאתי מהטיול בתחושת החמצה עקב אתרים שפספסתי או מזג אויר רע, יתכן מאד שאחזור, וכבר עשיתי זאת פעם אחת.
מבחינתי לטייל באותה ארץ בחבלים שונים לא נחשב לחזור.
למשל בשוויץ – טיילתי באיזור האלפים הברניים ובטיול אחר טיילתי במזרח שוויץ, עדיין מתכננת טיול באיזור טיצ’ינו, וטיול באיזור צרמט, ומבחינתי אילו טיולים שונים ולא נחשב ‘לחזור’.
מזדהה עם רשימת היעדים הארוכה שלך...הלוואי שאטייל בכל היעדים שיש לי הרשימה...היא כל כך ארוכה!!
אגב, טיולי ערים זה שונה. בניו יורק טיילתי כבר 6 פעמים, ובטח עוד אחזור.
-
השאלה מה רמת הרזולוציה.
חלק מהאנשים יגידו שאם הם היו ברומא ומילנו אז הם היו באיטליה ולכן אין טעם לטוס לנאפולי. הם אולי יסכימו לסיציליה.
אנשים יגידו שהיו בטיול מאורגן של חודש לאמריקה (ארה”ב) ולכן הם כבר לא יחזרו.
התחושה שלי שכמעט או כל הכותבים בפורום לא יסכימו עם אותם אנשים. חודש בארה”ב אפילו לא מגרדים את הקצה של מה שיש לארה”ב להציע והמגוון באיטליה הוא כזה שלתחושתי אין כמעט קשר בין מילאנו לנאפולי.
כנ”ל יוון שאני מאוד אוהב לחזור אליה. מבחינתי סלוניקי קורפו הפלופונז כרתים – מדינות שונות לחלוטין, במקרה בכולן מדברים יוונית. אז גם בארה”ב וגם באוסטרליה מדברים אנגלית, זה אותו מקום?
אבל ברזולוציה עדינה הרבה יותר
למשל אני חושב שביקרתי מעל ל 10 פעמים בלונדון, רובן לשבוע.
בכל פעם אני מתגורר באזור אחר, אז נכון שב Tower הייתי 3 פעמים, ובככר לסטר עברתי הרבה יותר אבל בזכות העושר של האטרקציות כמעט ולא יוצא לי לחזור עליהן.
גם היום אני יכול לתכנן לי שבוע בלונדון והסביבה במקומות שלא הייתי בהם.
אז אם אני אחזור ללונדון למקומות שלא הייתי בהם זה יחשב לי יעד זהה? מבחינתי ממש לא.
לא ערכתי רשימה מסודרת אבל יש המון מקומות בעולם שאני רוצה לבקר בהם. אני די בטוח שלא אספיק את כולם. . מצד שני אני כל כך שמח לבקר ולחוות מקומות חדשים שאני לא מעסיק את עצמי בשאלה אם אספיק את כולם.
מספרים על אלכסנדר מוקדון שכשהגיע למצריים הוא בכה, כי מבחינתו הוא כבש את כל העולם, לא נותר מה לכבוש (ואז בלי קשר הוא מת).
אני מעדיף להרגיש שהעולם הוא שולחן עמוס כל טוב שרק מחכה שאטעם מהמבחר העצום, ויש כל כך הרבה שלעולם לא יגמר, שתמיד ישאר המון לנסות ולחוות.
-
לא לחזור למקום שאהבת זה כמו לא להזמין מנה טובה במסעדה בביקורים חוזרים.
עם נסיון טיולים של עשרות שנים אנחנו חוזרים למקומות שאהבנו. זה מרגיש כבר יותר כמו בבית ומתחילים להסתכל על המקום בעיניים מקומיות. הקצב שונה – לא בוער לך כלום להספיק ולראות. אתה מגיע להרבה יותר מקומות שלא במסלול המתוייר.
בעבר יעד מועדף שלנו היה צרפת. ביקרנו בה הרבה, כל פעם באזור אחר, אבל תמיד מבקרים כמה ימים בפריז.
מספר טיולים בארהב תמיד הסתיימו בכמה ימים בניו יורק.
בפראג ביקרנו אינסוף פעמים. למה? כי נהנינו.
בעשרים השנים האחרונות אנחנו מבקרים בתאילנד, ולא, לא בטן גב. בטן גב רק לקינוח בסוף השהות / טיול ולפני בנגקוק.
מגיעים למלונות / מסעדות ומכירים אותך באופן אישי, והיחס כמובן שונה.
בקיצור, טוב לי ונעים במקום מסויים אני חוזר אליו.
-
שאלה יפה!
אקדים ואומר שאצלי הקורונה לא שינתה דבר בהקשר זה, ואסביר: יש המון מקומות יפים בעולם, ברור לי שלא אגיע לכולם, ואני חיה עם זה בשלום.
השיקולים שלי בבחירת יעד לכל טיול הם רבים, ומשתנים: הרכב הנוסעים, עיתוי, מטרת הנסיעה (סופ"ש זוגי או טראק?), הזדמנות שפתאום נופלת (דיל טוב או זוג חברים שמזמין אותנו להצטרף), והשיקול הכי חשוב - משובת הלב.
אני נוסעת לחו"ל כדי להנות ולצבור חוויות, לא כדי לכבוש יעדים.
מקורות ההנאה שלי רבים ומגוונים: טבע מרהיב, מוסיקה טובה, לפגוש אנשים מעניינים, נצחון הרוח על מכאובי הגוף כשאני מאתגרת את עצמי בטראק, ועוד.
ויש גם הנאה מסויימת בלחזור למקום שכבר היינו בו, ולהרגיש בו קצת בבית (לונדון, ניו יורק, פריז, שאמוני
).בקיצור, רק תנו לי כבר לטוס...
-
רק נזכרתי בעניין התחושה ש”אני בבית”
פעם ראשונה בוינה במכונית עמוסה ילדים ומזוודות בסופו של טיול, מחפשים את הדירה ששכרנו
יורדים מכביש הטבעת ונכנסים לרובע 2, ואני אומרת “פה אני גדלתי” “אני מכירה את המקומות האלו”
(לא הייתי בוינה מעולם)
נראה לי בדיוק כמו עזהשטארסה בירושלים של ילדותי פינת בן מיימון.
אז לעיתים גם מקום שלא היינו מעולם-מרגיש “בבית”.
(רק אנקדוטה).
-
אז גם בעמאן תוכלי להרגיש בבית(:
-
הגישה שלי היא שאסע לאן שמעניין אותי ובא לי ומתאים, גם אם זה לאותו מקום בפעם השלישית, או למקום חדש לגמרי. לא עושה חישובים של אם זה היה פעם או לא, או אם לנסוע לצד השני של מדינה בה הייתי נחשב כיעד אחר או לא, נוסעים לאן שרוצים.
לשמחתי את רוב רשימת החלומות הגדולים שלי חיסלתי, עד לרמת אנטארקטיקה, כי בצעירותי חשבתי שזה הזמן לצאת ליעדים הרחוקים ולא לאירופה שיותר נגישה. את מה שעכשיו נשאר בפסגת הרשימה של החלומות הגדולים יהיה גם ככה קשה לבצע (או יעדים יקרים מדי כדי להיות ריאליים, או מורכבים מאוד לוגיסטית, או ממש נידחים שאי אפשר לקפוץ אליהם לשבוע או לחודש, ולפעמים כמה מכל הסיבות הללו ביחד), אז לנסוע פעם נוספת לעיר באירופה או אפילו לדרום קוריאה לא באמת “בא על חשבון”. יש מקומות שהייתי יותר מפעם אחת (בלונדון אפשר לבקר גם 10 פעמים ולראות דברים חדשים), כולל מקומות רחוקים. סגנון חלק מהטיולים שלי שונה מהרוב פה, בכך שזה לרוב ליותר זמן ולפעמים עם דגש על הצד החברתי והאנושי, אז גם יצא לי לחזור ליעדים מסוימים בשביל לבקר חברים שהיכרתי שם בביקור קודם. לפעמים חזרתי ליעד רק אחרי עשור או יותר.
רוב הנסיעות שעשיתי היו ליעדים חדשים, אבל בעיניי אפשר גם לגור במקום שנה ולהמשיך לגלות בו דברים. זה חלום בפני עצמו, מגורים של שנה לפחות ביעד כלשהו בחו”ל כדי לחוות את החיים שם מבפנים.
-
אז אני ההפך שאני מתאהבת ביעד אני אחזור אליו שוב ושוב אין לי רשימה של יעדי חובה.
איטליה – למה? בגלל הכל ! האוכל , האווירה , הנופים האנשים ,השפה ..ארץ אהובה עלי ביותר.
אמסטרדם – שאנחנו צריכים חופש מוחלט לגמרי זאת העיר שלי ..מרגישה בבית.
מניחה שנחזור גם לניו יורק , ילוסטון..ולעוד מקומות בארצות הברית שאהבנו.
-
גם לי יש איזו רשימה לא מאה אחוז מחייבת של יעדים לעתיד- מה שיסתדר -בשמחה… מה שלא אני אטייל דרך סיפורים של אחרים…אז כשאני נוסע למדינה מסוימת- אני משתדל לגוון בטעמים ממנה ( לפי הזמן והתקציב שלרשותי), מתוך מחשבה שאולי לא אשוב, אבל יש מצבים ששבתי, לרוב לאזורים אחרים, אבל לעיתים גם לאותם מקומות. לפעמים כי עכשיו הגעתי עם המשפחה, ופעם ראיתי לבד או רק עם ילד אחד.. או שנוצרו הזדמנויות חוזרות לביקור במקום שאהבתי..
-
אני איפשהו באמצע… או ליתר דיוק אני… גם וגם
️כלומר: אני מתה לחזור למלא מהמקומות שכבר הייתי בהם (בעצם: לכולם כמעט אני חושבת, מי יותר ומי פחות) אבל גם חולמת על המון יעדים חדשים.
בכללי אני יכולה להגיד שאין לי שום בעיה לחזור לאותו מקום, במיוחד כשמדובר על איזור שלם או עיר דוגמת לונדון או ניו יורק שהיא מאוד גדולה ומגוונת וממילא משתנה כל הזמן. אני תמיד מרגישה שבינות למוכר יש גם הרבה שונה – ואני מצליחה ״לייצר״ טיול שונה.
אם מסתכלים על מדינה שלימה – אז ברור שאין שום בעיה לחזור למדינה שכבר הייתי בה. אין אף מדינה בעולם שראיתי בה את הכל או אפילו את הרוב.
ואם מסתכלים על טרק ארוך (שזה המהות של הטיולים שלי ב 10 השנים האחרונות) – אז אין לי בעיה שזה יהיה במדינה או אפילו איזור שכבר עשיתי בו מסלול, אבל עד כה לא חזרתי על מסלול אחד פעמיים. כלומר: אני אחזור אבל אבחר שביל אחר, ״חדש״.
אבל למשל בדרך לטרק או בדרך לסקי או בחזור – אני מאוד נהנת לעצור באיזו עיר או עיירה ליום או אפילו יומיים אם נשאר לי זמן (בדכ לא). וזה יכול להיות מקום שכבר הייתי בו או מקום חדש – גם וגם. חזרתי ל״גם וגם״….
(נ.ב. עירא, גם אני ״מתחזקת״ רשימת שבילים שאני קוראת לה wish list. זה הטופ של הטופ שלי. אבל לא תמיד יוצא לי לצאת לשביל מהרשימה הזו דווקא, משיקולים שונים; לגבי מדינות וערים – אני לא מתחזקת רשימה אבל המון מקומות שאני חולמת לטייל בהם. תכלס – כמעט כל העולם...).
-
ניסיתי לחשוב על היעדים שאני רוצה לחזור אליהם, ואני חושב שהמכנה המשותף הוא“חוסר מיצוי” או הרגשה שמשהו היה חסר.
למשל בודפשט, הייתי שם בפסטיבל מוסיקה, וטיילתי קצת בעיר, אבל האוירה עשתה לי חשק לבקר שם אפילו לסוף שבוע כדי להקדיש ביקור לעיר עצמה, כי הרגשתי שלעיר יש מה להציע לי מעבר לטיול ה”שטחי” שעשיתי בעיר עצמה במהלך הפסטיבל.. זאת הרגשה שלא היתה לי למשך בבוקרשט שעברתי בה בטיול משפחתי, או אתונה (שגם אליה טסתי להופעה) לא נתנה לי חשק לביקור חוזר.
הרגשה דומה גורמת לי לתכנן טרק בנפאל, שכבר עשיתי, אבל כל השנים נשארה לי תחשות החמצה, כי יש חלקים אפשריים במסלול הטרק שלא הלכתי בהם, והתכנון כרגע “מחייב” אותי לבצע את המסלול הנרחב האפשרי….
אני מתרשם גם בתגובות של אחרים שכל עוד יש הרגשה ש’משהו חסר’ או ש’יש עוד מה לראות פה’, אנשים חוזרים לאותו יעד/איזור ואולי משנים רזולוציה של טיול או משנים פוקוס לטיול.
-
לגבי ערים, יש ערים שאי אפשר למצות, כמו לונדון, פריז, האנוי, בנגקוק, בייג’ינג ועוד וערים אחרות שהן רק מעבר לאיזורי הטיול במדינה.בהאנוי הייתי מוכן לגור שנה ולא הייתי ממצה. בייג’ינג משתנה בקצב כזה, כאילו הגעתי 3 פעמים לעיר אחרת, למרות שמוקדי התיירות העיקריים לא השתנו.
ועם כל זאת, הכי טוב לי לצאת מהעיר לטיולים בטבע, בכפרים ועיירות וכו.
-
הייתי שבע פעמים בערך בשוויץ באלפים הברנים, מזרח שוויץ, טיצינו, צרמט, בקיץ, בחורף..והייתי מוכן להיות עוד 7 פעמים.
גם באוסטריה הייתי 4-5 פעמים.
משום מה לאנשים נראה מוזר שהייתי. רבה פעמים בשוויץ ולא נראה להם מוזר שהם מבקרים חמש פעמים בלונדון או פאריס.
לא מרגיש צורך להיות במדינות שלא הייתי רק כדי להרגיש שהייתי בעוד מדינה.
איפה עוד מתכנן להיות? הזמנתי כבר:
איסלנד קיץ הזה
שוויץ בחורף 2022
פרובאנס מאי 2022
שוויץ לקיץ 2022
נראה מה יצא
-
מזדהה. באיטליה הייתי כבר לפחות 15 פעמים. בערך 10 מהם לחופשות סקי והאחרים – טרק או חופשה קצרה עירונית בעיקרה (קצרה אצלי זה שבוע). לא תמיד במקומות חדשים. מחכה לחזור… מאוד-מאוד-מאוד מחכה לחזור
-
הייתי חוזרת לכל יעד אתר מקום שכבר הייתי בו … מדוע ? כי היום בגילי אני מסתכלת אחרת ומטיילת אחרת מאשר טיילתי בגיל צעיר ! ( גם היה פחות עומס תיירותי).
ישנם מקומות שמגיעים אליהם ומיד יודעים ״אני בבית״ … נאמר כאן כבר …
לכן יש נוחות מסויימת ב להכיר את הבסיס … זה לא אומר שאי אפשר בהרחבה למצוא חידושים …
ה״מחלה״ שלי הרי ההימליה במיוחד סיקים
️ זה לא מיתר ביקור בערים אירופאיות או טבע אירופאי בין לבין .
יש לי רשימת מגירה … וגם לי ידוע שחלק גדול ממנה לא אזכה לבקר בגילגול זה … בכל זאת הרבה חברים בודהיסטים
מקום שדוקא בניתי עליו לפני … היה סקוטלנד … הליכה בשביל זה או אחר שיתאים לי עם העברת מטען …
היום אם היה ניתן, הייתי מתחילה באינדונזיה ( לא באלי) סינגפור שעדיין לא הייתי … וממשיכה לסיבוב נוסף במונגוליה הענקית שרק קמצוץ ממנה חוויתי!
טוב שיעבור הזעם שנחזור לטייל …
טיסות ארוכות מעייפות לכן כדאי לעשותן בגיל צעיר אם ניתן …
שבת שלום
-
@baty29 אמר:
משום מה לאנשים נראה מוזר שהייתי. רבה פעמים בשוויץ ולא נראה להם מוזר שהם מבקרים חמש פעמים בלונדון או פאריס.
בעיה שלהם. לי אמרו על כמה יעדים מהמוצלחים שאליהם נסעתי שאין שם כלום, אין “אטרקציות”, מה איבדת שם וכו’. בסופו של דבר כל אחד מאיתנו מטייל בשביל עצמו ולא בשביל אחרים, ועדיף גם לא בשביל להשלים רשימת מכולת של מדינות העולם. אני גיליתי לפני חודשיים שתי נקודות מקסימות שלא היכרתי באזור מגוריי, יש המון לגלות ולראות בעולם חדש גם במקום מוכר אם רק מנסים.
-
את ההיגד “מה יש לעשות שם בכלל?” בגירסה העדינה או “מה איבדת שם?” בגרסה הפחות עדינה או “אין מה לעשות שם!” בגרסה הבוטה-שמעתי כל כך הרבה פעמים, שאם היה לי גרוש על כל פעם ששמעתי אמירה כזו…...הייתי עשירה מזמן.
