וולשית קשה שפה - סיפור הטיול הקריר שלנו בצפון ווילס וקצת פיק דיסטריקט
-
כל כך אוהב את אנגליה! וגם נזכר בהרבה חוויות נהדרות!
-
הי
שמחה שגם את כאן. נעזרתי בסיפור שלך לא מעט!
4/7 יום שלישי
היום עוזבים את הקוטג' החמוד ונוסעים מערבה וקצת דרומה לכיוון ווילס. הסברתי לבת שבווילס השלטים בכל מקום יהיו כתובים בוולשית ובאנגלית.
יצאנו קצת באיחור עקב כל מיני סידורים של הבת הקשורים להארכת הסים, ואני התחלתי קצת להתעצבן, אבל זה עבר מהר מאד.
היעד היה מאגר מים מיוחד מוקף בשבילי הליכה ביער באורכים שונים, עם כל מיני מבנים עתיקים פזורים בו. שמו KNYPERSLEY RESERVOIR.
הגענו לחנייה, ותהינו האם לקחת מעיל גשם. .
למזלנו החלטנו להשאיר ברכב (הלכנו הרבה אז נעשה חם..). אם בבריטניה, נתנהג כבריטים ונפסיק להתרגש מכל טיפטוף
.בחרנו במסלול ההליכה הארוך יותר והתחלנו להלך על מעין סוללה החוצה את המאגר לשניים. פגשנו חבר נחמד שמאד אהב להצטלם..
משם המשכנו בהליכה לאורך המים. תענוג אמיתי. כל כמה זמן היו שלטים עם סימונים למקומות שונים ביער. ניסינו אחד מהם ומצאנו עצמנו הולכים כמעט בתוך בוץ, לכיוון הבטחה למפל. ירדנו לכיוון המים ומצאנו את הזרזיף שהם מכנים מפל..נו שויין... לא נפלנו. השביל היה אמור להיות מעגלי ולהחזיר אותנו לשביל הראשי, אבל ראינו שאנחנו מתחילים להסתבך אז חזרנו על עקבותינו - הכי בטוח.
המשכנו בהליכה נעימה עד שהגענו למבנה עתיק בשם KNYPERSLEY TOWER. עלינו בשביל אליו, התרשמנו וחזרנו לשביל הראשי. בסופו של דבר הגענו לכביש וממנו חזרנו לחניה.
היה כיף גדול.
-
כמוני כמוך! מתה על בריטניה ואילולא העניין הפעוט של הנהיגה ההפוכה, היינו מגיעים לשם לעתים הרבה יותר קרובות.
הטיול המקורי תוכנן לקיץ 2020 ובזמנו נעזרתי רבות בסיפור הטיול שלך כדי לתכנן את הטיול.. אז תודה!
-
עזבנו את החניה והמשכנו בדרכינו לעבר ווילס. בדרך עצרנו שוב בסופר כדי לקנות עוד מצרכים. נסענו בדרכים יפות כרגיל ועברנו לתוך ווילס. מיד ראינו את שלטי הדרכים כתובים בוולשית ובאנגלית. כל ניסיון לקרא את הוולשית נידון לכישלון. זה לא מזכיר אפילו אנגלית. ניווטנו לכיוון הקוטג' שיהיה ביתנו למשך שבוע, סמוך לכפר בשם CORWEN שהוא הכפר הגדול יותר בסביבה.
בעלת המקום שלחה הוראות מפורטות לגבי ההגעה וציינה שהניווט יביא אותנו למקום הלא מדויק, ולכן שנפעל על פי ההוראות שלה. כאשר קראתי את ההוראות היה קשה מאד לדמיין כיצד זה נראה בפועל - "תרדו מהכביש ליד פאב העז
, תעלו על הגשר ותמשיכו עד לשלט מהירות שכתוב עליו 5"... ברור, לא? אחרי שכבר נסענו שם כמה פעמים התיאור נראה טבעי וברור, אבל מקריאה פשוטה ממש לא.. אז פעלנו לפי הניווט שהראה בביטחון את מיקום הקוטג'. ירדנו מהכביש והגענו לגשר אבן עתיק וצר העובר מעל נחל ומתאים בעיקר למעבר של כירכרות
. אופס.. נסענו עליו במהירות של צב איטי במיוחד, ואז כשנשמנו לרווחה שצלחנו אותו בשלום, הנווטן הוביל אותנו שמאלה בכביש עפר, ואחרי דקה הכריז בשמחה שהגענו ליעד..לא דובים ולא קוטג' .
כנראה הייתי צריכה בכל זאת להקשיב להוראות הכתובות..
התקשרנו לבעלת המקום הנחמדה מאד, חזרנו לגשר ופנינו ימינה. כביש צר מאד לאורך הנחל הוביל אותנו לקוטג', בדרך חלפנו על פני כמה בתים חמודים, ואחרי התברברות קטנה נוספת, בעלת המקום יצאה לקראתינו כשבתה התינוקת על זרועותיה. הגענו!
הקוטג' מקסים, מרווח עד מאד, עם מטבח נחמד עם פינת אכילה, סלון גדול, חדר שינה נעים, מקלחת, חדר אוכל (שבכלל לא השתמשנו בו כי היה קצת עגמומי משהו) וקומה שניה עם חדר שינה זוגי מקסים, חדר ליחיד מקסים וחדר מקלחת נוסף חדיש, אלא שבמקום מקלחת היה בו אמבט חדש ומעליו חלון תקרה הצופה לצמרות עצים..הבת ישר תפסה את החדר הזוגי למעלה ואנחנו התמקמנו למטה.
שם הקוטג' STABLE COTTAGE
שמנו המצרכים במקרר, ובעלי ואני יצאנו לסיור בסביבה. אז כבר הבנתם שהקוטג' נמצא ליד נחל מקסים. צעדנו לאורך הנחל, צילמנו תמונות מגשר האבן המקסים ואחר כך הלכנו לכיוון ההפוך לראות עד היכן מגיעים בתי השכנים. כל האזור הוא אזור חקלאי עם חוות וגידולים. תענוג.
-
החלטנו להמשיך וללכת ברגל לפאב ואכסניית העז שמעבר לכביש. נכנסנו פנימה - מקום נחמד מאד. הזמנו בירה וישבנו לנו בכיף.
סיום נחמד ליום הראשון בווילס.
5/7 יום רביעי
התעוררנו ליום וולשי טיפוסי - מעונן ודי קר.. היום החלטנו לנסוע לאגם BALA הסמוך לעיירה BALA. כחובבת רכבות קיטור ישנות, רשמתי לי מספר אפשרויות לנסיעה נופית ברכבת קיטור. העיירה והאגם נמצאים במרחק של כחצי שעה נסיעה מהקוטג'. זהו מאגר המים הגדול של צפון ווילס. ישנה רכבת קיטור חמודה הנוסעת לאורך האגם והיא נבחרה לסיפתח שלנו בווילס.
חזרנו לכביש "שלנו" A5 שהוביל אותנו לרוב המקומות בהם ביקרנו בצפון ווילס. נסענו דרום מערבה בדרך יפה. חלפנו על פני העיירה עצמה עד שהגענו לתחנת הרכבת הקטנה. חנינו שם מתחת לאיזה עץ (לא ממש קריטי כי לא היתה שמש
) אבל כוחו של הרגל.. הרכבת הקטנה כבר עמדה בתחנה וקנינו במקום 3 כרטיסים. כאן המקום להסביר שהרכבת נוסעת במשך כחצי שעה לאורך האגם עד סמוך לעיירה עצמה. עכשיו, יש כמה אפשרויות חזרה - אחת - לחזור אחרי רבע שעה בערך והשנייה אחרי כשעתיים בהן ניתן להסתובב בעיירה בכיף. בחרנו באפשרות השנייה.
עלינו לרכבת והתחלנו לנסוע ברעש רב לאורך האגם. נופים יפים וירוקים, תענוג גדול.
בתום הנסיעה הרכבת הגיעה לתחנת העיירה. ירדנו והסתכלנו בעניין כיצד הנהג (הצעיר..) מנתק את הקטר, מנקה אותו ומשחרר קיטור, ואז נוסע קצת קדימה לנקודה בה הוא מסתובב על המסילה ומתחבר לרכבת מהצד האחורי.
-
הלכנו בעקבות מספר אנשים שהיו איתנו ברכבת, עברנו דרך שער קטן, חצינו כבישון והלכנו על גשר בדרך לעיירה. היה די קר והרוחות קצת הציקו כי הלכנו במקום חשוף. הגענו לפארק מקסים לאורך האגם. אנשים הסתובבו בו עם הכלבים שלהם והמראה לאגם היה מלבב. בשלב מסוים חתכנו לכיוון בתי העיירה, דרך פארק ושם כבר היינו מוגנים יותר מהרוחות, ונעשה יותר נעים. הלכנו עד שהגענו לכביש הראשי והחמוד של העיירה.
ניווטנו למסעדה/בית קפה שקראנו עליו המלצות טובות. מקום ממש נחמד. הזמנו קפה ועוגה, ופיצה לבן זוג.
אחר כך מיהרנו לחזור חזרה לתחנה כדי לחזור ברכבת לנקודת המוצא. גם הדרך חזור הייתה נעימה ויפה.
-
בתחנה היו לא מעט אנשים שחלקם חיכו לרכבת הבאה וחלקם חזרו איתנו. בפנים היה כרגיל בית קפה קטן עם מבחר עוגות ואנשים קנו וישבו ליד שולחנות בחוץ. אוירה נעימה מאד.
ליד התחנה ראינו מבנה ישן שמדרגות הובילו לקומה העליונה שלו. מישהו ראה שאנחנו מתעניינים והסביר שיש שם מעין מוזיאון קטן וכן כל האמצעים המקוריים לסימון לרכבת אם יכולה לנסוע או לא, הזזת המסילות וכו. כמובן שרצינו לעלות לבדוק. המקום ובכלל הפעלת הרכבת העתיקה הזו מתבצע על ידי מתנדבים. בפנים היו 3 חבר'ה מבוגרים וחביבים מאד. הסבירו לנו כיצד מסמנים לרכבת שהיא יכולה לצאת לדרך, כיצד מחליפים בין המסילות - ממש קיבלנו הדגמה על המסילה עצמה. הם היו מאד רציניים ועם זאת גם בדרנים לא קטנים.. קיבלנו גם מנה של סיפורים פיקנטיים..הכל היה אותנטי וישן ומדהים שעדיין עובד כמו שעון מאז סוף המאה ה- 19.. היה מרתק. אחד מהם אהב לדבר באופן מיוחד, והתחיל לספר לי כל מיני רכילויות ישנות, עד שהאחרים אמרו לו להניח לי
. דווקא היה לי נחמד.. אנשים ממש נחמדים.חזרנו לרכב והחלטנו לעצור שוב בעיירה, מכיוון שממילא אנחנו עוברים דרכה בחזור. גם נתקפנו רעב..
מצאנו חנייה והתחלנו לשוטט בה. נכנסנו לאחת החנויות כי הבת רצתה לחפש מזכרת. לקחנו מה שלקחנו ועמדנו בתור. כולם שם דיברו וולשית. כשהגיע תורינו התברר שבכלל עמדנו בתור לשלוח מכתבים או חבילות..
החנות תפקדה גם כסניף דואר מסתבר. הפנו אותנו לצד השני..החלטנו לחזור למקום בו אכלנו בצהריים כי הוא ממש מצא חן בעינינו, ולא מחליפים סוס מנצח! ואכן האוכל היה נפלא וטעים (איטלקי) אז בהחלט הצלחנו.
חזרנו למכונית והמשכנו הביתה.
לאחר מנוחה קצרה בקוטג', יצאתי עם בעלי לסיבוב באיזור. הגענו לחוות המפוזרות בשטח ענק ומוריק. יפיפה.
בשבע בערב החימום התחיל לעבוד למשך כמעט 3 שעות והיה ממש נעים. גם בבוקר התעוררנו לבית חמים ונעים.
-
6/7 יום חמישי
קמנו ליום מאד נחמד וחצי שימשי שזה די אחלה. אפילו יותר טוב משימשי מלא. לעננות בבריטניה יש קסם מיוחד...
היום נוסעים לבטסי!
מכירים את בטסי?אז בטסי הוא שם חיבה לכפר מהמם שבמקום לשבור שיניים בניסיון להגות את שמו כיאות, פשוט קוראים לו בטסי וזהו.. הכי קל. האמת שההגייה האמיתית לא רחוקה משם החיבה
. ובוולשית - BETWS - Y - COED.זוהו כפר מאד מתויר יחסית, וחמוד, אשר נהר עובר במרכזו. יוצאים ממנו מסלולי הליכה מקסימים, יש בקרבתו פארקים, מפלים מסוגים שונים ועוד.
יצאנו לדרכינו שוב דרך הגשר הצר, והופ - אנחנו על כביש A5. הפעם לכיוון שונה מאתמול, ממש לתוך שמורת סנודוניה. הדרך יפה יפה, בין עצים גבוהים וירוקים, שדות עם פרות וכבשים, בתים יפים - אתם כבר מכירים.. מראה רגיל
.הגענו לבטסי, ניווטנו לגשר עתיק מעל המים שממנו מגיעים לחניה. הגענו בשעה יחסית מוקדמת ולמזלנו עדיין היו מקומות פנויים. חצי שעה אחרי והיינו נאלצים לחפש את מזלנו במקום אחר. ניגשנו לעמדת התשלום והתברר לנו שאין לנו מספיק מטבעות (בעלי בחוכמתו כי רבה
ביזבז אתמול, בשמחה גלויה יש לומר, את רוב המטבעות שלנו על קפה בתחנת הרכבת, למרות שהזכרתי שצריך מטבעות..). אז האופציה השנייה הייתה לשלם בכרטיס אשראי, וכאן קצת הסתבכנו. זוג שעמד אחרינו נחלץ לעזרתנו וסידר לנו כרטיס. סוף טוב הכל טוב.ממש מהחנייה יצאו מספר מסלולי הליכה, המתחילים לאורך הנהר ואחר כך בחלקם נפרדים ממנו. התחלנו בהליכה, והיה כיף גדול.
שם המסלול המעגלי tan - dinas - path. בתחילה חשבנו לעשות רק את המסלול הזה, הקצר יותר, אבל בחור נחמד שאימן את הכלב שלו לתפוס כדור, פצח איתנו בשיחה והמליץ להמשיך למסלול ארוך יותר. הקשבנו לעצתו והמשכנו בתוך השטח הירוק בין עצים ושיחים. פשוט נפלא ומרחיב לב. לבסוף הגענו לנקודה גבוהה שירדו ממנה מדרגות למטה היכן שהייתה מעין בריכה טבעית בהמשך לנהר וממנה עלו מדרגות לצד השני. החלטנו לא לחצות אלא לחזור על עקבותינו.
הגענו חזרה לרכב והחלטנו לצאת לרחוב הראשי לשוטט בו ולספוג את האוירה הנעימה, ולנווט כרגיל לבית קפה שהבת מצאה. התרגלנו לטוב..(במציאות אנחנו גרים ביישוב קהילתי ולא מבלים כמעט בבתי קפה, אז בחו"ל מרשים לעצמינו להתפרע
).בדרך חלפנו על פני מרכז המבקרים של העיירה ולצערי לא נכנסנו אליו.
הגענו למתחם תחנת הרכבת של בטסי שהוא חמוד בפני עצמו.
בשורה מקבילה אליו היו בתי קפה וחנויות חמודות לרוב. נכנסנו לבית הקפה שמבחוץ לא נראה משהו, אבל בפנים היה בהחלט אחלה. הזמנו קפה ומאפה והבעל הזמין את המנה הצמחונית של המקום - שני ניחושים
- צלחת עם חומוס, כמה פלאפלים, קצת ירקות ופיתה. ראינו בזווית העין שעוד אנשים הזמינו את זה. היה טעים! וגם אנחנו ראינו , כמו פנינית, את פחית השימורים מישראל המשמשת ככלי נוי למשהו. לא צילמנו, סורי..יצאנו מבית הקפה הנחמד עד מאד והמשכנו לשוטט עד שחזרנו לרחוב הראשי. מזג האויר המשיך להאיר לנו פנים
.המשך יבוא...
,
-
תיקון קטן.. לא יודעת מה יש לי עם המילה עיירה חח. Bala שהיינו בה וברכבת הקיטור, היא כפר..
-
המשך יום חמישי.
כאמור המשכנו לשוטט להנאתנו ברחוב הראשי, תוך הצצה לצדדים, פארקים וכו. הגענו לכנסיה מרשימה ובכניסה אליה מהרחוב היה שלט שאמר שיש מעין שוק פשפשים היום בפנים. שאני אוותר על שוק, ועוד פשפשים?
אז כמובן שהלכנו בשביל המוביל לכניסה לחדר הגדול בו היה השוק. בכניסה ישב בחור חביב שגבה נדמה לי 1 פאונד.
הסתובבתי לי בפנים. הרבה דברים נחמדים מאד. הגעתי לדוכן שמכרו בו בין היתר ציורים ממוסגרים ישנים בצבעי מים . חיטטתי קצת בארגז ומצאתי ציור מאד יפה.קניתי וזהו. מיצינו ויצאנו שוב לרחוב.
נזכרנו שצריך לקנות שוב כמה מצרכים, אז נכנסנו לסניף קטן של Spar. בתוך הסניף הייתה מאפייה קטנה אז קנינו עוגיות וולשיות ולחם מלא ממש טעים במחיר ה"שערורייתי"
של 2 פאונד.. הלוואי עלינו..השעה כבר הייתה קרוב לארבע והחלטנו לחזור לרכב שמזמן פג בו התוקף של הכרטיס שקנינו (מאד קשה להעריך כמה זמן תסתובב ותשוטט) וכבר הכנו את עצמנו נפשית לדוח נחמד שיחכה לנו על השמשה. ההכנה הנפשית הזו תחזור לא מעט בטיול...אבל דוח לא קיבלנו. בכלל לא ראינו פקחים כל הטיול..
נזכרנו שממש בקצה של הגשר העתיק המוביל לחניה מהרחוב הראשי יש מקום קטן לממכר פיש אנד צ'יפס והבת ואני היינו ממש רעבות. אז הבעל חזר לרכב ואנחנו קנינו לנו מנה לכל אחת שהתבררה כענקית, והלכנו לאכול על ספסל מול הנהר. איזה כיף!
טוב, אכלנו, שבענו, מה עכשיו? היום עוד ארוך אך שעות הפעילות קצרות (עד חמש, זוכרים?). החלטנו לנסוע בהמשך הכביש העובר בכפר למפלים חביבים שהיו ברשימה שלי. Swallow Falls Waterfall שמם.
הגענו למקום. הייתה שם חניה בדיוק למספר מצומצם מאד של מכוניות.
מה עושים? המשכנו קדימה בכביש והגענו לעוד מקום מרשימת המקומות שהכנתי לי במעוד מועד - Gwydir Forest Park. פארק יער יפה. בעצם כל האזור היה שייך ליער הזה. נכנסנו למקום בו ניתן היה לחנות ומשם לצאת לטיולים נוספים, והחנינו את הרכב במקום מוצל. יצאנו לכביש והלכנו ברגל לכניסה של המפלים. שילמנו כניסה ונכנסנו. תוך כמה צעדים עמדנו מאחורי גדר ומולנו ראינו את המפלים המאד יפים. היו מדרגות לנקודות תצפית שונות על המפלים ועל המים. נחמד מאד. חשבנו שיש מסלול הליכה ארוך יותר אבל זה היה מאד קצר.
הלכנו חזרה לרכב ויצאנו לדרכינו חזרה הביתה.
זה כיף לחזור כל יום לאותו מקום מוכר שאתה כבר רגיל אליו. מכין לך כוס קפה או תה, משהו לנשנש ויוצא החוצה לאוויר הקריר והנקי.
הטלביזיה בקוטג' הייתה מחוברת רק לאינטרנט. היו המון אפשרויות אבל תהיתי אם אוכל לראות משהו. מסתבר שכנראה המשפחה הקודמת שהייתה לפנינו שכחה להתנתק מהערוצים בתשלום, אז אני הרווחתי
. היו המון ערוצים מדהימים. התוודעתי לגרסה הנפלאה שלהם ל"מירוץ למליון" - גרסה שונה וממש מרתקת.עוד יום עבר. נהנינו מכל שניה (הרבה בזכות מזג האוויר הנפלא).
-
תיאורים מקסימים! הירוק ירוק הזה לגמרי עושה חשק!! אולי בכל זאת אתגבר על החשש מנהיגה בצד שמאל..
-
-
איזה הבדל!! למרות הגשמים שירדו פה ושם, רואים את סימני היובש בנהרות ובמפלים.
-
ההבדל עצום אבל עבורי התמונה הפחות שוצפת יפה יותר
-
זה יותר יפה אצל מירב בזכות הצלמת בעיקר!
וגם מכיוון שהתנאים היו קשים לי בצילום (ירד גשם ונרטבתי לגמרי גם משצף המים).
בשורה התחתונה - אצלי זה היה קיצוני, וזה היה מאוד מאוד מרשים! אבל שני המצבים יפים.
-
תודה על הפירגון לצילום
. לא סתם החלפתי טלפון לפני הטיול הזה - הנופים ממש דורשים מצלמה טובה וחדה.צפיתי בווידאו שלך - וואו - ממש מרשים!! ככה צריך להיראות מפל! שוצף וגועש. תענוג. אין מה לעשות, בקיץ יש הרבה פחות זרימה אז החוויה שונה.
-
7/7
יום שישי
מתעוררים לעוד בוקר נהדר. רגילים כבר ל"בית" הנעים שלנו. אתמול כאמור היה יום נהדר ובעצם הכי חמים בכל הטיול. אפילו לא היה צריך את החימום בערב, אבל הכביסה המתייבשת לה על המתקן הקצת מוזר שמצאנו, דווקא נהנתה מהחימום. .מכיוון שלא היה מייבש, תליתי הכביסה על מתקן בתוך הבית. חששתי להוציא החוצה כי מזג האוויר מתהפך לפעמים ויכול לרדת גשם פתאום. ככה הצלחתי לעשות כמה מכונות, ואין כמו כביסה ריחנית ונקייה בטיול.
היום החלטנו לנסוע לכפר בשם RUTHIN. מבחינת נסיעות, עד עכשיו ממש נסענו בצורת כוכב.
קראתי על הכפר שהוא מקסים ועתיק ובעל אופי. בחיפוש בגוגל ערב לפני אחרי שווקים מעניינים, קראתי שיש שוק נחמד במבנה עתיק בכפר הזה. לאחר ארוחת הבוקר,
יצאנו מהבית למזג אויר נעים ומצוין לטיולים. כיוונו את הניווט לחניה הסמוכה למרכז העתיק. הדרך לשם הייתה יפיפייה. פשוט תענוג.
הכביש הוביל לתוך הכפר וכבר אז ראינו שאכן המקום מקסים במיוחד. הרבה בתים עתיקים ומיוחדים.
הגענו לחנייה, שילמנו ויצאנו לחפש את המבנה בו היה השוק.
בדרך חלפנו על פני בית קפה שנראה לנו נחמד אז החלטנו לשוב אליו בהמשך. הגענו לבניין - ונכנסנו פנימה. כל מיני דוכנים מעניינים של דברי אוכל, דברי אומנות ועוד.
ישר נפלנו על הדוכן הראשון בכניסה. מישהי שמכינה בין היתר ריבות מעניינות מפירות ודבש. אני אוהבת מאד ריבות ואם מתאפשר, קונה ומביאה הביתה. המוכרת הנחמדה נתנה לנו לטעום עוגות עם דבש ופירות יבשים - טעים מאד. רכשתי שתי צנצנות קטנות של ריבה והמשכנו הלאה. עוד דוכן שנעצרתי בו - משקפי שמש צבעוניים. לטענת המוכרת הם עשויים מפלסטיק ממוחזר ומיוצרים בהולנד. מדדתי כמה ורכשתי אחד. המשכנו בסיבוב בין עבודות האומנות היפות ונהנינו מאד.
יצאנו לרחוב והתחלנו ללכת לכיוון המרכז החמוד של הכפר. איזה מקום מקסים! נעצרנו כדי לחשוב באיזה צורה להקיף את הכיכר כדי לא להחמיץ כלום. מיד פנה אלינו איש לא צעיר שישב על ספסל והיה עסוק באכילת כריך, ושאל אם אנחנו צריכים עזרה. השבתי תודה ושאנחנו סתם מתלבטים לאן ללכת קודם כי הכל כל כך יפה. מכאן פצחנו בשיחה מעניינת ונחמדה וקיבלנו טיפים לאן כדאי לנסוע ומה לראות. נפרדנו כידידים
.
הבית למטה העשוי מקורות עץ, הוא העתיק ביותר בצפון ווילס, והוא משנת 1425 לערך! מדהים. עבר כל מיני גלגולים, בין היתר שימש כבית ספר לבנות. עכשיו משמש כמוזיאון.
המשכנו לשוטט במרכז, ראינו מקומות חמודים, כנסייה מעניינת. הלכנו לעבר הכניסה של הכפר שם זכרתי שראיתי בתים צבעוניים ולידם כניסה למתחם של טירה וגנים.
הטירה היא RUTHIN CASTLE..והיא מימי הביניים. בתוך המתחם ישנם גנים רחבי ידיים, חורבות של טירה עתיקה ומלון ספא. למי שמתעניין במלון מיוחד...לא הלכנו לבקר את המלון, אבל כן טיילנו בחורבות הטירה ובגנים שלה. פירוט מחר..
-
חזרתי אחרי כמה ימים, להמשך סיפור מקסים.
אגב, הוולשים והאנגלים "מתקוטטים" למי שייך המלך כרתור. אחת הראיות שלהם היא שמה של המלכה גווניביר, אשתו, אותה הם מכנים בוולשית Gwenhwyfar
-
-
המשך יום שישי:
כאמור, נכנסנו ב"שערי" הגנים והחורבות. הכביש הוליך פנימה לאזור המלון. הכל מגונן היטב (מלשון גן..) אבל ויתרנו על התענוג והלכנו בעקבות השלטים והחורבות. יותר מעניין.. הסתובבנו לנו בין החורבות, נהנינו מהגנים, צפינו אל הנוף המרהיב וצילמנו זוג צעיר וחמוד שביקש את עזרתנו.
כרגיל, היה שם בית קפה נחמד עם שולחנות עץ בחוץ. תהינו אם כדאי לשבת לקפה שם, אבל נעשה לנו חם, ובנוסף לפי התפריט זה היה, כצפוי מהלוקיישן, בית קפה עם מחירי בית מרקחת
.ויתרנו וחזרנו לרחוב הראשי, תוך חיפוש בית הקפה ששמנו עליו עין בתחילת היום.
