טרקים---רבותיי טרקים
-
כל מה שרוצים לחשוב לשאול לענות להפנות לייעץ להגיד לשיר ….
כאן זה המקום
-
רעיון מעולה!
אני אשמח לשרשור על טיולי הליכה בטבע באירופה, שיכלול תיאור מסלול מלא עם מה שיותר פרטים, בעדיפות למסלולים מעגליים או הסברים מדוקדקים איך לחזור לנקודת ההתחלה בתחבורה ציבורית ובליווי תמונות שעושות חשק. כמובן שמי שפרסם בעבר יכול להעתיק לשרשור שיהווה מאגר ידע ויעורר חלומות לימים שאחרי הקורונה.
-
דבורה, בנוסף לרעיון הנ״ל – את מוזמנת לבלוג שלי. יש שם תאורים מאוד מדוייקים של כמה (וכמה...) שבילים ארוכים (רב-יומיים) שהלכתי באירופה (ובנפאל, בארה״ב, בקנדה...). אני לא יודעת אם התכוונת למסלולים ארוכים אבל… אולי תמצאי גם שם עניין. בדכ באיזורים האלו יש גם הרבה מסלולים יומיים כמובן! ואני אשמח לעזור גם עם אלו, עד כמה שאוכל.
-
אין על הבלוג של ענבר!!!
-
אני עוקבת אחרי הבלוגים שלך כבר כמה שנים. מטפחת חלומות שאולי אי פעם אוכל לעשות זאת בעצמי…
אני אוהבת מאד את הכתיבה שלך, תודה!
-
וואי תודה רבה חברים, אני שמחה לשמוע ומעריכה את זה מאוד. אבל דווקא קיבלתי פידבאק מצוין שלפיו קשה להבין את המקומות שבהן אני מטיילת מהבלוג. ואני חושבת שהיא ממש צודקת! הבלוג מאוד מפוקס מסלולים (ארוכים וידועים) – כך שה״קבוצות״ הן ע״פ שמות טרקים בד״כ – וממש לא ברור, בלי להכנס לפוסטים עצמם על איזה איזור מדובר… כך שהבלוג כנראה ממש לא נוח למי שאינו מתעניין במסלולים ארוכים באופן ספציפי. לצערי.
אנסה לשפר את זה בעתיד איכשהו. תודה למי שהעיר (לא רוצה לציין שם, הודתי גם בפרטי).
אה ו… כמובן שאני שמחה לעזור – בפורומים וגם בפרטי, להוציא לפועל את מי מהמסלולים…
@dinz אם את חולמת… דברי איתי 
יש הרבה דרכים ללכת כל מסלול שהלכתי! לא חייבים ללכת כמוני ואני שמחה ממש לעזור גם למי שהולך אחרת.
-
הגדולה של הבלוג שלך היא דווקא באינפורמטיביות הרבה מצד אחד – אפשר להבין בדיוק במה המסלול כרוך
ומצד שני – ביכולת הכתיבה הנהדרת שלך שממש מכניסה אותנו לאווירת ההרים ובעיקר- יוצרת כל כך הרבה חשק לעשות.
אני חושב שנתת לי המון השראה לצאת ולטייל. תודה לך
-
תודה ענבר….
לצערי בן זוגי ממש לא בקטע של טרקים, אני מנסה לחלום שאי פעם אקבל את האומץ ללכת לבד…
הפחד העיקרי שלי הוא שאפצע ולא יהיה מי שיעזור, את דווקא מדברת על כך בבלוגים ומאד מעניין אותי לקרוא על זה. לא יודעת אם יש בי את היכולת להתחבר כמוך לאנשים אחרים שאינני מכירה.
בכל אופן – וודא שאפנה אלייך אי פעם אתכנן טרק.
תודה!
-
סליחה על ההתערבות, אבל יש כמה כללים שיכולים לעזור לך להתגבר על זה.
- מסלול ברמת קושי בינונית ומטה – כדי להקטין את הסיכון
- מסלול פופולרי – כלומר כזה שכל הזמן עוברים בו אנשים
- מסלול שהשפה השולטת בו אנגלית – כדי להקל את התקשורת עם אנשים אחרים
- מסלול שמסתיים בכל יום בכפר ולאו דווקא בבקתה הררית.
לאור הפרמטרים האלה – לתחושתי, המסלול שנכון עבורך כדי להתחיל איתו הוא West highland Way בסקוטלנד שעונה על כל ההגדרות הללו
-
הפכנו את הפוסט של יונית, שמבקש רעיונות ויוזמות לנושאים לדיון ל… שירשור בנושא טרקים או איך מעיזים לצאת לטרק או איך מעיזים לצאת לטרק לבד חחח
אם אנחנו רוצים להמשיך לדבר על זה – אפשר אולי לפתוח שרשור נפרד עם כותרת מתאימה. -
לגבי חוסר ניסיון בטרקים- אצלנו לעיתים אנחנו פשוט מתחילים בקטן ובונים בהדרגתיות את היכולת עד לטרק היותר ארוך בנסיעה. אם לא רוצים נסיעה עם הרבה טרקים- אפשר את ההתכוננות להתחיל עם טרקים בישראל ( כמה שעות, אח”כ חצי יום, יום מלא, דרגות משתנות).לגבי טרק לבד- אפשר לבחור משהו יותר פופולרי- נכון שזה קצת פוגם בהרגשת הלבד בטבע.. אבל אם משהו קורה יש הרבה יותר סיכוי לקבל סיוע ( וכמובן תמיד אפשר לקחת טלפון לוויני וכו’). פגשתי פעם בחורה שבדית שסיפרה לי שהיא נפצעה במסלול של 3 ימים שעשתה לבד, לא מסלול פופולרי כ”כ- אבל מספיק כזה שרואה כמה אנשים והבודדים שעברו כמובן שסייעו לה לקבל את הסיוע שהיתה זקוקה לו...( היא לא יכלה להמשיך ללכת..)
-
תודה יונית!
ממש מסכימה עם מה שכתבו imeshy וגדליהו
כמי שצועדת מסלולי הליכה רב-יומיים, מאוד מאוד מגוונים, ב״אדיקות״ ב- 10 השנים האחרונות, אני יכולה מצד אחד להזדהות עם החששות! (אלו שנובעות מעצם ההליכה לבד – וגם אחרות) ומצד שני – אני יכולה להעיד (שוב ושוב ושוב ושוב – כן ירבו, אמן) שזה לגמרי לגמרי לגמרי אפשרי!!!כמה נקודות למחשבה מנסיוני:
- כל אחד/ת מאיתנו שונה! לא יותר טוב או פחות טוב או בכלל בר השוואה – פשוט שונה. וזה נכון מאוד לטעמי גם כשמדובר בטרקים. hike your own hike! תלמדו, תקשיבו, תתיעצו, תחקרו – אבל… בסופו של דבר תבחרו לבד! את מה שמתאים לכם. לא בגלל שהעיצות שקיבלתם אינן טובות – בגלל שאולי הן לא בדיוק מה שאתם צריכים. אגב, גם מעיצה (או סגנון הליכה) שלא ממש מתאים לכם – אפשר ללמוד הרבה!
- נסיון, נסיון, נסיון. תתחילו בקטן, באפשרי, ועם הרבה buffers – ותבנו את עצמכם. ככה תוכלו גם לקבל החלטות טובות יותר לגבי מה שמתאים לכם (ומה שלא), מה עובד טוב יותר עבורכם ומה פחות, ומה לעזאזל אתם בכלל מחפשים שם על השביל.
- אל תקשיבו למי שאומר לכם שאתם לא יכולים (במיוחד אם זה מישהו שבכלל לא עושה טרקים)! תמצאו את האנשים שיכולים ורוצים לעזור לכם להבין איך גם אתם יכולים! ובכלל – תאמצו את הגישה הזו שאם אתם רוצים – אתם יכולים. וזה רק העניין של למצוא את המה והאיך.
- בחירת המסלול היא חשובה מאוד בעיקר בהתחלה ובעיקר כשמתמודדים עם חשש שנובע עם הליכה לבד, דרגת קושי, תנאי שטח וכו׳
למתחילים מומלץ מאוד: לבחור מסלול בתחום הנוחות שלכם מבחינת הקושי הפיזי (לא לקפוץ מעל לפופיק! שאפתנות זה נהדר אבל לא כדאי להתחיל מעלייה לפסגת האברסט), באורך ״סביר״ (שבוע-שבועיים לטרק ראשון זה בכללי יותר מומלץ מאשר להתחיל עם משהו של חודשיים, למרות שכבר פגשתי גם אנשים שהתחילו עם חודשיים וה הצליח להם מאוד), מסלול נגיש יחסית (עם אפשרויות יציאה), מסלול פופולרי ומסודר (שיהיו עוד אנשים בשטח, הרבה מידע באינטרנט, לוגיסטיקה פשוטה, תנאי שטח טובים, שביל מתוחזק וכו), להתייעץ בשטח כל הזמן! (אין על אינפורמציה בזמן אמת). - יש היום אמצעים טכנולוגיים שמעלים את רמת הבטחון האישי – אני מתכוונת בעיקר לאמצעי ניווט (אני אוהבת ללכת עם מפת נייר אבל טוענת תמיד לסלולרי מפות offline לאפליקציית ניווט, וכן – חשוב גם לשמור על הבטרייה של הסלולרי...) ועוד יותר למכשיר לווייני דוגמת ספוט ודומיו. המכשירים הלוויניים כבר לא כל כך כבדים ויקרים כמו שהם היו פעם. עדיין לא הלכתי עם מכשיר כזה אבל במסלול הנידח הבא שאלך אני לגמרי שוקלת לקחת.
- common sense – שיקול דעת – ומשנה זהירות. אולי זה עניין של אופי יותר מכל דבר אחר אבל אני חושבת שכמי שהולכת לבד אני במודע בוחרת להיות יותר זהירה.
- אם יש ספק – אז אין ספק! אם תנאי מזג האוויר גבוליים, אם המסלול נראה לי מסוכן מידי (למשל בחציית נהר ללא גשר) וכו׳ – אני אעשה הכל כדי לבחור מסלול חלופי (גם ב״מחיר״ של חזרה לאחור!), אמתין למטיילים אחרים (בדכ בנק׳ קושי שכאלו מטיילים פשוט מתאגדים – זה לגמרי מקובל ויש לי הרבה דוגמאות לכך) או פשוט… לא אצא לדרך! (ובהקשר זה : אני תמיד דואגת לימי ספייר בסוף טרק כדי לא להכנס למצב של ״אין ברירה״ או לפעול מתוך לחץ של זמן).
- תמיד שיהיה מישהו שיודע את המסלול שלכם ומחכה לקשר מכם ביום נתון (ויוכל להזעיק עזרה אם לא יצרתם קשר).
- המנעו מהליכה בשעות החשיכה (וספציפית כשאתם הולכים לבד, נסו לא להשאר על השביל מאוחר, כשהסיכוי שעוד מישהו עדיין נמצא בשטח הולך ויורד).
- ציוד: משרוקית שטח טובה ופנס עם בטריות. שתמיד יהיה לכם משהו חם ויבש (!) ללבוש במקרה חירום. אני תמיד לוקחת שמיכת חירום. לא ללכת כשחם או קר מידי (יחסית לציוד שלכם). שתמיד יהיה איתכם חטיף אנרגיה לחרום ומים...
ועוד ועוד ועוד … - עוד נקודה, אולי קצת ״עדינה״, שרציתי להעלות:
בהרגשה שלי, כשמדברים פה בארץ על ״טרקים״ אסוציאציה היא הרבה פעמים של מסלולים ארוכים מאוד, גבוהים מאוד, קשים ונידחים. כאלו שהלכו מי שיצאו לטיול אחרי צבא ואולי כבר לא ממש מתאים למי שאולי התבגר מאז או סתם כבר לא לגמרי בקושי (ובטח שלא לאישה לבד בת 50
).
אני חושבת התפיסה הזו אולי גורמת להרבה אנשים שיש להם את החלום הזה – לוותר.
אז רק שתדעו ש:
1. גם מבוגרים יכולים!
2. גם אנשים לא בכושר יכולים! (רצוי מאוד!!! להיות בכושר, אבל אפשר לבנות כושר גם תוך כדי הליכה אם בוחרים את המסלול הנכון ובונים את ההליכה נכון!)
2. יש גם שבילים ״אחרים״ שבאמת כמעט כל אחד יכול!!!
הלכתי מסלולים כאלו ל״גיבורי על״ – והלכתי גם מסלולים יותר ״רכים״ – אפילו כמה די מפנקים! (אם כי סגנון ההליכה שלי לא היה הכי מפנק) – נהנתי בטירוף בכולם!!!!
זהו בינתיים
-
כל מילה בסלע!
ואגב, אשתי היקרה שתחיה, בגיל 38, בכושר מינימלי (!) עשתה 4 ימים כמו גדולה ב TMB.
אמנם בלי תיק על הגב (הם הועברו על ידי חברת העברת תיקים) ויום אחד חיפפנו וירדנו ברכבל למטה – אבל את כל השאר היא עשתה. עם הרבה התנשפויות, ולא פחות עם חיוכים ותחושת סיפוק וגאווה עצמית
-
ועוד לינק שאולי יעזור – הנה לינק לחברה שמארגנת את המסלול – לינה, והעברת תיקים
מקווה שישרדו את הקורונה
-
אני קצת עם באסה בנושא, תכננתי טרק בנפאל בתקופת החגים שכנראה לא יצא לפועל (כבר קניתי תיק ונעליים!).
אותי תמיד מדאיג קטע לוגיסטי- לינה אוכל וכו', על הקטע הפיזי אני דווקא לא מודאג (מתחזק רמת כושר די טובה).
צריך לדעתי בקטע התוודעתי לשים לב לשני דברים- להכיר ביכולות אישיות. כלומר- לדעת ולהבין את המצב הפיזי שלכם ולהקשיב לגוף. לאורך המסלול לא 'לרדוף' אחרי אנשים בקצב שלא תוכלו לעמוד בו. וכשקוראים סיפורי מסלול להכנס לפרופורציות- לא לדבוק בחלוקת ימים מסוימת רק כי ככה כתוב (ואם להזכיר את ענבר- כבר קראתי תגובה באחד המקומות שהיא הולכת ממש, אבל ממש מהר, אז לא להבהל אם לא עומדים בקצב שלה)
-
צודק מאוד תומר!
חשוב לא להנעל על כלום. זה חלק מ “hike your own hike” שאני כל כך דוגלת בו. לדעת לעשות התאמות בשטח, תוך כדי הליכה של שביל, זה חשוב מאוד. זה גם משהו שלומדים.
קצב הליכה זה דוגמה ממש טובה לאינדבידואליות של כל אדם. השונות פה היא ממש עצומה. וזה אגב גם נתון שמשתנה אצל כל בנאדם (כושר בזמן נתון, פציעות וכאבים, מצב מנטאלי וכו). כדאי להסתכל על כמה מקורות ולא להצמד לזמנים או לחלוקת המסלול של אדם אחד או אפילו שניים-שלושה שאתם לא מכירים.
מצד שני, אני מאוד מבינה אדם שהוא חסר נסיון ומנסה להבין כמה זמן יקח לו כל מקטע וכמה ימים הוא צריך לשביל. זה שאלה שחוזרת תמיד ואני מאוד חוששת לענות עליה כי אני מאוד מודעת לכך שאני יכולה להטעות באותה מידה שאני יכולה לסייע.
היום אני הולכת כמעט לגמרי ״פתוח״. כמעט לא מתכננת מראש מקטעים/ימים ולפעמים אפילו מסלול (כמובן תלוי באופי השביל עצמו! ההבדלים גדולים). אבל בשביל הראשון שלי דווקא כן נצמדתי למסלול שהוצע בספר שעל פיו הלכתי. לא בחרתי מראש מקטעים ולא הזמנתי בקתות מראש, אבל בפועל הלכתי לפי החלוקה המוצעת במדויק. זה נתן לי הרבה בטחון, במיוחד מכיוון שאחרי היום הראשון ידעתי ״למדוד״ את עצמי בהשוואה למה שתיאר המחבר (מבחינת קושי וזמן הליכה). בגלל שהייתי כל כך חסרת נסיון (ובטחון...) למרות שהייתי בכושר מעולה והלכתי בפחות זמן ממה שתואר בספר – תמיד כשהגעתי לסוף מקטע שבספר, חששתי להמשיך הלאה… גם אם היה עוד מוקדם ועוד היה לי כח. גם חששתי לקחת את הואריאנטים היותר קשים בדכ.
זו בהחלט נראת לי אסטרטגיה הגיונית לשביל ראשון (גם בדיעבד, למרות שכאמור אני כבר לא הולכת ככה, ולמרות שיכול להראות לחלק מהאנשים ש״יכולתי להשיג יותר״). היום הראשון בפני עצמו ילמד אותכם המון על עצמכם –בהשוואה למה שקראתם מהבית וגם בלי קשר. רק תזכרו לקבל את כל מה שאתם לומדים באהבה – ולהעריך את הגוף הזה שסוחב אותכם גם כשקשה לו ! ותנסו לעבוד על עצמכם גם בצד המנטלי, מנסיון – זה סופר חשוב.לגבי נפאל, תומר – ליבי איתך. גם אני תכננתי השנה מסלול ענק (הכי גדול שלי עד כה) – שכבר לא יצא לפועל. אני מניחה שרוב האנשים פה במצב דומה, זה פורום של מטיילים אחרי הכל
-
מותר לשאול מה תכננת?
-
החלום היה Colorado Trail בארה״ב
-
בכלל לא התערבות, אני שמחה על העצות.
המסלול שהיה נראה לי מתאים לכל הקריטריונים שהצעת הוא הTMB . תמיד חלמתי ללכת אותו.
עכשיו הצעת לי משהו נוסף...בסקוטלנד עוד לא הייתי ומאד מקווה להיות.
-
תודה גם לך, בהחלט צריך להתחיל בקטן.
אני אכן אעדיף מסלול פופולארי, מעדיפה את תחושת הביטחון שזה יתן לי, וגם מבחינתי – מטיילים נוספים בנוף זה דבר שמוסיף עניין, לא אוהבת שממה מוחלטת...
