שלום חברים,
אני מצטרפת כאן לסיפור לאחר ההקדמה של מיקה ודברי הפתיחה של זיוה.
איך הגעתי לפולין?
כבר שנתיים וחצי אני מטיילת טיפין טיפין בהרכבים משפחתיים שונים בפולין.
הנסיעה הראשונה היתה לפני כשנתיים וחצי, בזכות ביתי הבכורה.
על המסע הזה כתבתי כאן בפורום שרשור נרחב.
לפולין בעצם מעולם לא חשבתי לנסוע. בעיני רוחי היא הייתה ארץ אפורה, עניה, שעל אדמתה התחולל הנורא מכל. מי בכלל רוצה לנסוע למקום כזה?
אבל ביתי רצתה לנסוע למסע פולין עם כתתה, ואני לא יכולתי לשלוח אותה למסע אל מחנות המוות, בלי שלפחות אראה משהו מזה בעצמי.
הענינים הסתדרו כך שפגשתי אותה מיד בתום המסע הבית ספרי, ואז יצאנו למסע משל עצמנו. המסע לא היה מתוכנן , אלא פועל יוצא של החוויות שלה בטיול, השאלות שחזרה משם , ופתק אחד שהבטיח סיורים חינמיים בנושאים שונים.
הסיור היהודי שאליו נקלענו, היה כל כך מרתק, פוקח עיניים, ומציג נקודות מזויות שונות, שהיינו חייבות לשמוע עוד.
את השרשור הזה אפשר בוודאי למצוא כאן בפורום או לקפוץ רגע לסדרת פוסטים בבלוג שלי : “בעקבות מסע פולין”
לאחר הביקור שלנו בוורשה וההבנה שאפשר לשלב גם הנאה וגם זכרון היסטורי, ובעיקר לימוד והתבוננות בשינויים שמתחוללים והתחוללו במדינה, החלטנו לחזור כמשפחה. אז ביקרנו בהרכבים שונים בקרקוב, וורוצלב, , זקופנה והרי הטטרה, ופוזנן. כל ביקור כזה גילה פנים נוספות ומרתקות בארץ הזאת.
פגשתי אנשים מענינים שהסכימו לחלוק עימי את סיפורם, כך למשל יאן שנולד וגדל בוורוצלב ונאות לשוחח איתי על החיים בפולין מנקודת מבט של בחור צעיר המגלה בגיל 12 שיש לו שורשים יהודים.
למה גדנסק?
גדנסק היא סוג של סגירת מעגל בשבילי.
בגדנסק נורו היריות הראשונות של מלחמת העולם השניה – והיא אז דנציג.
בגדנסק החלו מהומות פועלי המספנות, שהביאו בסופו של דבר להתמוטטות המשטר הקומוניסטי.
מלחמת העולם השניה, והקומוניזם שזורים כחוט השני בהיסטוריה של משפחתי המורחבת. פולין היא מקום טוב, לנסות להבין חלקים מהסיפור המשפחתי.














תמונות בהמשך לאחר מעשה.









