@דרור-שדה-אור
קרא כאן על הבעיות בשיטת ה- Monovision.
ובקיצור(קצת ארוך):
"...הטשטוש מקטין את יכולתה של העין לראות קווים דקים מאוד מכיוון שבדרך כלל הם דורשים יותר זמן עיבוד במוח, כלומר המוח מעבד תמונה מטושטשת מהר יותר מאשר תמונה עם פרטים. הפרש הזמנים בין הרגע שהמוח רואה את הדמות של עין אחת לבין הרגע שהוא רואה את הדמות של העין הנגדית מייצר אשליה של תנועה. לכן, במקרה של תיקון מונוויז'ן נפגעת הערכת התנועה של האדם שמתבונן על עצמים בתנועה.
החוקרים הסיקו שנהגים המרכיבים תיקון מונוויז'ן הם בעלי תפיסת מרחק שגויה ויכולים לטעות בהערכת המרחק היחסי של עצמים בתנועה. לפי החישוב שערכו, הטעות של מרכיבי מונוויז'ן בהערכת מקומו של רוכב אופנים יכולה להגיע לגודל של נתיב צר, כלומר הם עלולים להעריך שבקצב הרכיבה שלו הוא יגיע בתוך זמן מסוים למקום מסוים, אך בפועל מקומו אחר לחלוטין. טעות כזו יכולה לגרום לדריסתו של הרוכב.
מסקנה נוספת הנובעת ממחקר זה היא שהבדלים במרשמים של שתי העיניים, שמייצרים טשטוש בעין אחת לצד תמונה ברורה בעין האחרת, גורמים לעצם שמתקרב בקו ישר להיראות כאילו הוא מגיע במסלול מעוגל. התוצאה היא תפישה שגויה והערכה מוטעית של מסלולו, שהיא עניין בעייתי בענפי ספורט שבהם דיוק והערכה נכונה של מסלול הכדור חיוניים, כמו טניס.
משמעותם של נתונים אלה היא שמונוויז'ן היא שיטה טובה לתיקון ראייה מכיוון שהמוח מסוגל להתעלם מתמונה מטושטשת ולקלוט את המידע הברור שמתקבל מהעין הנגדית. עם זאת, השגיאות בהערכת עצמים בתנועה יכולות להיות מסוכנות לנהגים ולספורטאים, ולכן יש לשקול מחדש את השימוש בשיטה זו. אפשרות נוספת הינה להרכיב משקפיים מעל תיקון המונוויז'ן שישווה את התמונה בשתי העיניים לרחוק בזמן הנהיגה".
