שתי חוויות
1.הייתי לא מזמן בסיישל, רוב נותני (בעיקר נותנות) השירות בעיקר במלונות הם עובדים זרים (לסיישל), בעיקר ממדינות מוסלמיות כמו פקיסטן ובנגלדש. היו מעולים וחביבים ללא שמץ של עויינות, כלפי וכלפי אורחים ישראלים אחרים. לשניה לא קרה שהרגשתי לא בנוח. רוב העולם המוסלמי איננו ערבי ואדיש לסכסוך הערבי ישראלי, הקישור הזה שאומר מולסמי = ערבי = שונא יהודים (ישראלים) פשוט איננו נכון.
2.טיסה לפני פחות מחודש מישראל, חברת תעופה ישראלית. עולה משפחה דוברת ערבית, זוג ההורים מתיישב לידי (האבא סמוך אלי), שני הבנים בני עשרה קרובים לגיל ה 20 במושבים שלפניהם. הבנים משמיעים מהסלולרי מוזיקה ערבית בקולי קלות, נראים מאוד ערבים, האמא גם כן בתלבושת שמתקרבת למסורתית. הסביבה במטוס מאוד נלחצה.
בשיחה קצרה איתם (שכללה בקשה לריסון הקולניות של הצעירים - שהצליחה) מסתבר שמדובר במשפחה דרוזית, האבא רופא שיניים, די מהר הסתבר שלא צריך לדבר איתו ערבית כי הוא דובר עברית מעולה, בטח טובה יותר מהערבית שלי. ממליץ לכולם, תלמדו קצת ערבית ולא רק כזו של מחסומים. מהר מאוד תבינו שמה שנשמע לכם מאוד מאיים בעצם בכלל לא קשור אליכם.
וכמובן שזו לא המלצה להיות בסמוך או בתוך הפגנה פרו חמאסית, כמובן שכדאי להתרחק. באופן כללי להפעיל זהירות מונעת ולנקוט בכל הצעדים כמו שמומלץ במטה ללוחמה בטרור, אבל זהירות שקולה, לא פאניקה.
