חברים, לדעתי אתם מגזימים קשות.
בפורום צפון אמריקה השכן מוזכרות נסיעות כאלה לא פעם. מרחק נסיעה דומה לזה שמדובר כאן זה מסן פרנסיסקו ללוס אנג’לס, או מיוסמיטי ללאס וגאס, ורבים עושים את זה ביום אחד.
יותר מפעם אחת נחתתי בארה”ב מטיסה לילה שבה לא ישנתי טוב ונכנסתי לאוטו ל-4 שעות נהיגה. נכון שלא 8 שעות, אבל גם אי אפשר להשוות טיסת יום “קלילה” לוינה אל מול טיסה ארוכה ומתישה לארה”ב.
פעמים רבות הצעתי לאנשים בטיולים לארה”ב לקחת טיסה (לפעמים קונקשיין שלישי) ביום הטיסה הבינלאומית, למשל לבאפולו שליד הניאגרה עם הגעה בחצות. הכל מתוך מטרה לגמור עם המעברים ביום אחד כדי שלמחרת יהיה יום כמעט מלא.
גם בטיולים לאירופה עם נחיתה בחצות ואפילו אחרי אנחנו לרוב ממליצים למי שנוסע לעיר לא לישון בשדה אלא לקחת מונית באמצע הלילה ולהגיע למלון בעיר ב-2 בלילה. שוב מתוך מטרה שגומרים עם המעברים ולמחרת קמים בבוקר ביעד.
אז הדוגמה שלנו טיפה קיצונית עם 8 שעות נסיעה אחרי טיסה, אבל היא לא תלושה מהמציאות.
יש לי רק שתי “בעיות” נקודתיות עם התוכנית הזו בהשוואה לניסיון שלי ושל אחרים:
הראשונה – אין דין הגעה בחצות למלון מסודר שהכתובת שלו ברורה מאד בGPS, שיש לו קבלה 24/7 ושלכולנו ברור איך נראה החדר במלון, כדין הגעה לצימר של מרתה בחווה בקצה שביל עפר חשוך, שהצימר זה בעצם אסם מוסב שלא ברור אפילו איפה חונים (כי הכל חשוך) ולא נעים לעשות רעש של מזוודות, ובבוקר מגלים שמה שחשבנו שזה צלון לחניה זה בעתם הגזיבו של בעלי הבית, נכנסנו לצימר דרך הדלת האחורית, ואת המזוודות גררנו על ערוגת הפרחים שהייתה מטופחת. אבל זה פתיר אם מדברים עם בעלת הבית, אולי אפילו מבקשים ממנה תמונה של הצימר ומקום החניה וכו’
השניה – קורונה שמוסיפה כל מיני אלמנטים של אי ודאות לבעיה
מה הפתרון שאני הייתי שוקל?
הייתי נשאר עם התוכנית הזו, אבל הייתי מכין גיבוי – מחפש מראש 3-4 בתי מלון בנקודות שונות לאורך הדרך ושומר לעצמי את הטלפון שלהם. במקרה שיש בעיה מצלצלים למלונות לברר אם יש חדר פנוי, ואם כן משנים את היעד ב GPS. שולחים הודעה מנומסת (ולא בחצות) לבעלת הבית שנגיע רק מחר בבוקר, וכמובן משלמים על לינה כפולה. לא נעים, אבל לא סוף העולם כתוכנית גיבוי.
