כמו שרמזתי, יש גם פרק בונוס: סופ״ש ביורקמלפני כמה שבועות, שלא בהכרח ישבו מספיק בשביל שרשור אבל אולי כן הודעה כאן:
הסיפור הזה מתחיל בערך בשנת 2019 כששכן וחבר טוב המליץ לי לבקר ביורק בחודש מרץ בשביל פריחת הנרקיסים על חומות העיר העתיקה. הרעיון הזה נשאר איתי מאז אך היו הרבה נסיבות, פנימיות וחיצוניות, למה זה לא התאים. השנה היה נראה שדווקא זה יכול להסתדר והתחלתי לעניין חברים בנושא. גם ההיסטוריונית וגם הארכיאולוגית לא יכלו להצטרף, אבל חוקרת התקשורת ואיש הכספים דווקא היו בעניין. סגרנו את הפרטים כשבועיים-שלושה מראש. בסופו של דבר הזמנו שני חדרים במלון במקום דירה, פשוט כי כבר לא ממש היו דירות שנראו לנו טובות וגם היו בתקציב.
יצאנו בשבת בבוקר, ובמקור היינו אמורים לפגוש מכרה שלנו ביורק אחרי הצהריים, אבל התכנית הזו בוטלה ברגע האחרון כך שהיה לנו הרבה יותר זמן לנסיעה, שנמשכת כ-3.5 שעות נטו. עשינו הפסקה ראשונה הזויה למדי בקפה שהיה בתוך מרכז קהילתי בשולי קובנטרי (כי היו בינינו שהעדיפו משהו שהוא לא Costa או Starbucks בתחנות ריענון). משם המשכנו למקום בשם Wollaton Park, שזה בית אחוזה עם גנים וגם מוזאון מדע שנמצאים בשולי נוטינגהם, לא רחוק מהכביש המהיר. זו הייתה הצעה של חוקרת התקשורת, שעם הזמן התוודתה שבעצם היא רצתה להגיע לכאן כבר ממש ממש מזמן, והסיבה היא האיילים שבפארק. הכניסה לגנים היא חופשית, אבל החניה בתשלום. כשנכנסנו לחניה יצא מולנו רכב שפשוט הציע לנו את כרטיס החניה שלו שתקף לכל היום. איזה כיף. לקח לנו זמן קצר למצואאת האיילים, אבל הם בהחלט שם, יפים ומרשימים:
undefined
undefined
undefined
היינו שם מעל שעה, כולל ארוחת צהריים, ומשם כבר המשכנו ללא עצירות עד יורק. המלון שלנו היה במרחק כמה דקות הליכה מהעיר העתיקה והייתה בו חניה פרטית (בתשלום נוסף). התארגנו קצת ויצאנו קצת להסתובב בעיר העתיקה. זה היה היום האחרון של שעון החורף, ובכל מקרה הייתה רוח, ככה שהחשיך מהר והיה קצת קר. רוב המקומות כבר היו סגורים, למעט Knoops, רשת חנויות של שוקו חם טעים ומפנק. הסתובבנו עוד קצת במרכז העתיק, עד שבסוף הוחלט לנסות מקום של פיצה שנראתה טעימה. נרשמנו לרשימת המתנה והלכנו לבירה בפאב שהיה בצד השני של הרחוב. בשלב כלשהו אני הלכתי לבדוק מה מצב התור ואמרתי לבחור בכניסה שאנחנו פשוט ממול, נופפנו לחברים והוא הבטיח שיקרא לנו כשיתפנה השולחן. הפיצה הזו, Dough Eyed, הייתה שווה את ההמתנה. ממש פיצה מצוינת. משם כבר חזרנו למלון, במטרה לקום מוקדם.
התכנית לבוקר הייתה צ׳ק אאוט מוקדם ולהוציא את הדברים לאוטו בחניה, ואז לצאת לארוחת בוקר בקפה שרצינו שנפתח בשעה 9. הגענו בערך ב-8:55 רק כדי למצוא תור לא מבוטל של אנשים לפנינו, שרובו הגדול אכן נכנס לפנינו. המארחת הציעה לנו ללכת למאפיה שלהם שבהמשך הרחוב וכך עשינו ולא הצטערנו.
משם, ישירות לחומות שאכן היו יפהפיות כמובטח. בחלק מהמקומות הפריחה עוד הייתה בשיאה ובחלק כבר קצת אחרי השיא. זה באמת משהו מיוחד והשכן שלי צדק.
undefined
undefined
undefined
undefined
undefined
undefined
אולי שמים לב, אבל בבוקר הזה מזג האוויר מושלם. השמים כחולים ואפילו קצת חמים לפעמים. זו התחלה של שבועיים-שלושה של מזג אוויר אביבי ומושלם. כשנמאס לנו מההליכה על החומות נחנו קצת באיזה קפה, המשכנו לשוק (אני קניתי ציורים ממוסגרים) ומשם הלכנו לשעה של הטלת גרזנים, פעילות שהייתה כיפית, ולמען האמת גם מרגיעה. לא במובן של להוציא עצבים, זה די רגוע וקצת כמו משחק באולינג. כולנו הרגשנו שזו הייתה קצת מנוחה לפני התחלת הנסיעה הארוכה הביתה. הנסיעה הזו הייתה בלי ארועים מיוחדים, ועם 2 עצירות בתחנות רענון על הכביש המהיר וזהו.
ביורק יש אווירת עיר ימי הביניים ונראה שהעיר מאמת את העבר הויקינגי שלה גם למטרות שיווקיות. יש שם כמה אתרים שאמורים להיות מעניינים ומרשימים, אנחנו הסתפקנו בזה ובלי ביקור באף מוזאון או אתר בתשלום (למעט הגרזנים). אולי בפעם הבאה. כשיש כאלה שמים כחולים, ממילא מי רוצה לבקר באתרים סגורים? בסה״כ העיר מתאימה לביקור של כמה ימים. העיר העתיקה קטנה וקומפקטית, אבל גם בהחלט מתוירת. אשמח לחזור בהזדמנות!
