דרום מערב ארה"ב עם קראוון (😎) - חגים 2019
-
יום 2 – 27.9 יום שישי
קמנו מוקדם יחסית (ג'ט לג), קפצנו לארוחת בוקר שפתוחה כבר מ 5:00 בבוקר, ועד 7 היינו כמובן מוכנים לשאטל. השאטל הגיע באיחור אופנתי של כמעט רבע שעה, ויצאנו לתחנת ההשכרה של הקראוון.
שילמנו אקסטרה 150 דולר, כדי שנוכל לאסוף את הקראוון כבר ב 8 בבוקר (אחרת האיסוף הוא החל מ-11:00 לפי תור ההגעה).
שכרנו את הקראוון בחברת El Monte, בחרנו קראוון חדש של 28 פיט, שכלל גם חדר שינה להורים וסה"כ 6 מיטות. לקבוצה שלנו היה מתאים גם קראוון של 25 פיט, אבל בחרנו בקראוון קצת יותר מרווח, כי חששנו שיהיה לנו צפוף ורצינו כמה שיותר מרווח. מצד שני, קראוון מעל 30 פיט כבר בעייתי בכל מיני מקומות מבחינת הגודל, אז 28 היה נשמע טוב.
הגענו לתחנת ההשכרה, ראינו סרטון הדרכה קצר על הקראוון (ראינו כבר את הסרטון בבית, וזו המלצה טובה, כי אין סיכוי לקלוט את כל ההסברים שאתה נמצא שם על הפעם הראשונה).
אח"כ עברנו עם הבחורה מהתחנה על כל הקראוון - שריטות מבחוץ, מלמעלה, מלמטה, מערכות בקראוון כמו מים / חשמל / גנרטור / תנור ומיקרוגל / מקלחת ושירותים / סליידרים (הקראוון נפתח לרוחב בזמן חניה, וזה מגדיל לנו את שטח הקראוון) / חיבורים לכל דבר / מיטות.. הרכבתי רשימה ממש טובה לכל מה שצריך לבדוק..
בנוסף, נהוג לאסוף ציוד שמשאירים מטיילים קודמים, ואכן יצאנו עם שלל נאה.
אבל, כל זה היה די מתיש, וכשהסתכלנו על השעון, גילינו שהשעה כבר 12:00


תחנה הבאה היא וולמארט, להצטיידות ראשונית, רבע שעה נסיעה מתחנת ההשכרה. גילינו שאפילו להיכנס לחניה קשה לנו – זה כמעט כמו לנהוג באוטובוס, בלי שתהיה לך הכשרה לנהוג באוטובוס
לקחת פניות, להיכנס לחניות – לא טריוויאלי! לפחות לא ביום הראשון 
יש כל מיני אפשרויות ששוכרים קראוון, אפשר לשכור את כל כלי המטבח וכל מה שקשור לשינה (מצעים/שמיכות/ כריות/מגבות) או שלא. אז אנחנו בחרנו שלא, ולכן רשימת הקניות בסופר הייתה מאוד ארוכה.. ואגב, בחישוב אחרי, זה היה משתלם לא לקחת מהם. הגענו מהבית עם מצעים/ מגבות שנזרקו בסוף הטיול. כל השאר נרכשו בוולמארט.
מעבר לזה, רצינו להצטייד באוכל לשבוע בערך, עד שנגיע לוגאס, כדי לצמצם את "בזבוז" הזמן שבכניסה לסופרים. אז מפה לשם, גם כאן בילינו מעל 3 שעות, ויצאנו עם 3 עגלות מלאות..

השעה בסביבות 16:00, ויש לנו יותר משעתיים נהיגה לכיוון החניון הראשון שלנו ליד ג'ושוע טרי.
אחד החסרונות היחידים בטיול בסתיו מבחינתנו, הייתה השקיעה המוקדמת מדי. אנחנו רגילים לטייל בקיץ, באירופה, ושם תמיד היה לנו אור עד מאוד מאוחר.. מכיוון שאנחנו לא מהמתעוררים מוקדם, זה היה קצת קשה. גם היום פתאום הבנו שכנראה שנכנס לנהיגה בחושך, עם קראוון שאנחנו עדיין לא רגילים אליו..
אז יצאנו לדרך ולאט לאט נסענו. הילדים נרדמו בסביבות 17:00...
הגענו לחניון חמוד Palm Springs / Joshua Tree KOA , בשער הייתה אישה נחמדה שהובילה אותנו למקום החניה שלנו (היה כמובן כבר מאוד חשוך)..
היה יום מאד מעייף, את הילדים לא הצלחנו להעיר לארוחת ערב, אנחנו אכלנו משהו מהיר, ארגנתי מצעים למיטות וגם אנחנו התמוטטנו למיטות.
התכוננתי נפשית לכך שהימים הראשונים יהיו ימים של הסתגלות, אבל זה היה עדיין מאוד קשה. גם עכשיו שאני כותבת את הסיפור, זה נשמע ממש לא כייף
.. זה ישתפר בימים הבאים, אז תשארו איתי 
תכנון מול ביצוע:
קבלת קראוון – קיבלנו קראוון חמוד וחדש, בלי בעיות נראות לעין, והצלחנו (מה זה הצלחנו? בעלי הצליח..) לנסוע 120 מיילים בקראוון.
הצטיידות בוולמארט – גם זה הוכתר בהצלחה, אמנם לקח המון זמן, אבל גם זה לא הפתיע אותנו
חניון קראוונים – המקום נבחר בעיקר בגלל המיקום, הבריכה שתכננתי שהילדים ילכו אליה בזמן שאני מארגנת את הקראוון (ממש
)..בפועל הגענו ממש מאוחר, ולא באמת היה שימוש כלשהו במתקנים.
עברנו בהצלחה את החיבור הראשון לחשמל ולמים (לא מסובך בכלל), הצלחנו להפעיל כל מה שצריך בקראוון, והכל נראה עובד ומתפקד (לא טריוויאלי בכלל)
ג'ט לג – אין התקדמות בגזרה הזאת מבחינת הילדים..הילדים ישנים משעה 17:00, אנחנו הצלחנו להחזיק מעמד עד 21:00 -
נשמעת כמו התחלה די מעייפת... למרות שאני בטוחה שהדברים היו קלים ומהנים יותר בהמשך , כשהג'ט לג קצת חלף…
בדיעבד, במידה והמסלול מאפשר זאת, האם את חושבת שעדיף היה לקחת את הקראוון בהמשך, ולא ממש בתחילת הטיול ?
אצלי כל הגעה לארה"ב היא מעייפת בתחילה....הטיסה הארוכה, הג'ט לג, השעות ההפוכות…ולהוסיף על זה קראוון, בדיקת מערכות , הבנה של הסברים והצטיידות בוולמרט נשמע כמו פרוייקט לא פשוט …
תודה שהוספת את האשכול שלי מ 2015 ( כבר די מזמן והיה לי כיף להיזכר...) .
היינו אז במיני טיול , עם יותר דגש על הביקור המשפחתי שאליו צורפו חגיגות ה 60 לדיסני + חגיגות יום הולדת עגול לבת הדודה מאמריקה + כמה ימי התאוששות מהג'ט לג בסן דייגו בהתחלה ..
אז כן, הפעם מתוכננות השלמות : סן פרנסיסקו, כביש 1 , יוסמיטי + סיום בדיסני כי הבן כן זוכר כמה כיף היה ומבקש לחזור שוב לרגל בר המצווה +לבקר ביוניברסל שבו לא היינו ( וגם בסינגפור לא הצליח לנו, עם על מה שקרה שם.. ) .
מנסה לא להתרחב מדי מעבר לקליפורניה , למרות שיש מחשבות על גלייישר וכיוונים אחרים נוספים, לטובת המבוגרים שבחבורה והשאיפות שלנו ( שהן לא פארקי שעשועים... )
אנחנו די סגורים על הקיץ דווקא , אבל בהחלט יש עדיין התלבטות עם החגים .
אני אצטרך להכריע בקרוב.
ממשיכה לעקוב
-
דיאנה יקרה
את מספרת ממש מעניין והתמונות מהממות
תודה על אזכור הטיול שלנו – צריכה להעלות אותו גם לבלוג

ממשיכה לעקוב
איריס
-
יום 3 – 28.9 יום שישי
זוכרים שהילדים נרדמו ב 17:00? כמה שינה הם כבר צריכים? אז ב 4:00 בבוקר הם היו ערים ורעשנים.. אני הצלחתי לישון עד 5, ואז כבר קמתי והתחלתי לסדר את הקראוון והקניות של אתמול.. יש קטע כזה בקראוון, שחשוב שהכל ישב בארונות, בתוך קופסאות, כי אחרת זה זז מצד לצד בזמן נסיעה. כנ"ל אם משהו נשאר בחוץ, אז זה פשוט עף לך בקראוון.
ילדים ערים ב 4 בבוקרלקח לנו כמה ימים להתרגל לזה ולא לשכוח דברים בחוץ. בכל מקרה, כל הבוקר ארגנתי את כל הארונות, והקראוון התחיל לקבל צורה.
בעלי התעורר בסביבות 7 (לא מרצונו
הילדים היו כבר מורעבים) והכין ארוחת פנקייקים טובה.
בעיקרון תכננו היום לנסוע לטייל בג'ושוע טרי, ומשם נסיעה של 5 שעות לסדונה, שם יש לנו לינה מוזמנת ליומיים (זה בלי עצירות ולפי גוגל מפס, כלומר בלי לקחת בחשבון שאנחנו עם קראוון ונוסעים לאט). כבר אתמול חשבנו להישאר עוד יום בקמפ הנוכחי, כדי להתאושש קצת ולסיים לארגן את הקראוון.
ריני (מקבוצת הקראוונים שלנו) הציעה שנמשיך עד נידלס אחרי הטיול בג'ושוע טרי, כדי לקצר את הנסיעה לסדונה למחרת. אז הזמנו מקום בקמפ שהיא בידיוק עזבה, וניסינו להשיג את הקמפ בסדונה (ללא הצלחה) כדי לעדכן אותם על השינוי, על מנת שלא יבטלו את כל ההזמנה בגלל שלא מגיעים הערב..
אח"כ דגמנו את המקלחות של הקמפ (רצינו מקלחת טובה וארוכה ועדיין לא היינו סגורים על כמה זה אפשרי בקראוון), ויצאנו לדרך קצת מאוחר.
בסיפורי הטיול שקראתי, לא הרבה ביקרו בג'ושוע טרי, אבל החלטנו שאנחנו חייבים לשבור את הנסיעה הארוכה לסדונה, וזה היה נראה מקום נחמד לטייל בו קצת.
אחרי נסיעה של שעה הגענו לכניסה לפארק בסביבות 13:00, קנינו את כרטיס הפארקים (80$, התבקשתי לחתום בקנייה). התייעצתי עם הרנג'ר בכניסה על מסלולים, הוא לא חידש לי הרבה, כי הגעתי די מוכנה. לקחנו גם חוברות לילדים ( אבל לא חזרנו לקבל סיכות וכד').
ביום שהגענו אגב, מסתבר שזה יום כניסה חינם לכל הפארקים, אז היה קצת עמוס, אבל העמוס שלהם לא באמת מפריע מבחינת כמות האנשים בפארק..
אבל לנו כן קצת הפריע, כי התקשנו למצא מקום לעצור באזורים שרצינו לעצור (בגלל גודל הקראוון וחוסר הבטחון שלנו מבחינת חניות).
בעיקרון לוקח שעה לנסוע מצד אחד של הפארק לצד השני. מעבר לזה יש מסלולים קצרים ונקודות תצפית.
מכיוון שהגענו יחסית מאוחר, הסתפקנו בעצירה ספונטנית במקום שהיו שם מלא סלעים שהילדים נהנו לטפס עליהם, הליכה במדבר וצפייה בצ'פמנקס חמודים ואפילו בכמה שפנים.
סלעים וילדיםאח"כ המשכנו עוד קצת ועצרנו במסלול קליל של 1.5 ק"מ Hidden Valley Nature Trail שהיה די עמוס באנשים – דווקא שם לא ראינו בעלי חיים, למרות שבסיפורים שקראנו יש הרבה תצפיות של סנאי צ'פמנקס. המסלול קליל, נופים מדבריים יפים עם עצי ג'ושוע, ומצויין כדי להרגיש שקצת הולכים ולא רק נמצאים באוטו.
הנוף במסלול – עצים וסלעים
וככה הוא נראה מקרוב
ועוד קצת עצים
בסביבות 16:00 החלטנו שצריך להתקדם, ואחרי שעתיים וחצי-שלוש הגענו לקמפ הבא שלנו Needles Koa. בזמן הנסיעה התפרקו לנו 2 ברגים מהמיקרוגל, ודי חששנו שהוא יעוף לנו החוצה בזמן הנסיעה.
לקמפ הגענו בחושך, ולצערנו גם כאן הילדים לא השתמשו בבריכה שקיימת פה..הקטן נרדם בדרך, הגדולה הצליחה להישאר ערה לארוחת ערב.
-
נק' עניין למטיילים הבאים:
Skull Rock – ממש ליד הדרך
Barker Dam – טרק קצר של 1.3 מייל, דיווחים על בעלי חיים במסלול
Keys View – תצפית גבוהה על כל העמק
Cholla Cactus Garden Trail – מסלול קצר של 400 מטר
סיכום היום:
הדברים עדיין לא זורמים לנו

קראוון - סוף סוף מאורגן. מצד שני יש מיקרוגל שמאיים לצאת ממקומו. ניסינו להחזיר את הברגים למקום, לא מתאים לנו להתקשר לשירות ולבזבז יום במרכז שירות לתיקונים.
חניון – שוב הגענו מאוחר, ולא הספקנו להנות מהבריכה.
ג'ט לג – יש שיפור קל, הגדולה כבר החזיקה מעמד עד ארוחת ערב, הקטן שוב נרדם ב 17:00
טיולים – הצלחנו לקנות את כרטיס הפארקים, ולעשות 2 הליכות קלות בפארק. בתכנון היו גם תצפית וגם מסלולון נוסף, אבל היי, לפחות אנחנו בכיוון הנכון

אהבתי את הפארק, נופים מדברים, סלעים עם תצורות יפות, וכמובן עצי הג'ושוע ושאר הקקטוסים


-
בכייף..
בקרוב אקפוץ לקרא שוב בבלוג שלך, יפן ברשימת החלומות שלי (אבל לצערי אין לי שותפים לחלום בינתיים :))
אני לא בטוחה לגבי לקיחת הקראוון במקום אחר. בעיקרון בל.א, לאס וגאס וסן פרנסיסקו אפשרו לי לקחת ולהחזיר במקום אחר ללא קנס.
אם הייתי לוקחת אוטו, או טיסה לוגאס, שם מבלה מספר ימים ואז יוצאת לסיבוב הפארקים, אולי היה טיפה יותר קל. אחת מהבנות בקבוצה נחתה בוגאס ועברה שם את הג’ט לג. עדיין, ההתחלה תהיה קצת קשה בכל מקרה למי שלא מתורגל עם קראוון.
-
שבוע טוב דיאנה,
תודה רבה על ההשקעה בדיווח המפורט.
נראה טיול מורכב ומעניין. עוקבת בשמחה.
סמדר
-
היי דיאנה
כיף שהתחלת לספר, חיכיתי וציפיתי לסיפורי נשות הקראוונים.
התמונות שלך מרהיבות ועושות חסד עם הזכרונות הטריים ונראה שהסתיו אכן האיר לכם פנים. מקווה שגם הקראוון בסופו של דבר...
נשארת כמובן להמשך -
הגעתי. באיחור קל אבל אני כאן.
איזה כייף להיזכר בטיול שנגמר רק לפני שבועיים וחצי ומרגיש כאילו היה לפני שנתיים.
אז גם אני כמו ריני וטלי מכירה את הרוב מהתכתבויות הווטסאפ שלנו, אבל כייף להיזכר ולהנות מהסיפור המפורט והתמונות היפות שאת מצרפת.
אוסיף בינתיים שגם אצלנו ג’ושוע טרי לא הייתה בתוכנית, ובגלל התגובות החיוביות שלכן בקבוצה, גם אנחנו עברנו דרך השמורה היפה הזו ומאוד נהננו.
מחכה להמשיך לעקוב.
הקרוואן שלכם נראה ממש דומה לשלנו (שלנו היה 31 פיט) אבל זה נראה ממש זהה. מעניין מה התוספת (הייתה לכם גם מיטת קומותיים מול המקלחת?)
מחכה להמשך הסיפור.
רונית
-
הי, כייף שהצטרפת

נשות הקראוונים
זה שם טוב לקבוצה שלנו..שכחתי להוסיף את הסיפור שלך ללינקים, כי קראתי אותו ממש לפני הטיסה, והבוקר חזרתי אליו, והבנתי שטסתי במהלכו, אז יש לי עוד השלמות לעשות!
ראיתי שגם אתם הייתם בג’ושוע טרי, ונזכרתי שהוספתי לרשימות שלי כמה מהדברים שכתבת (לצערי גם אליהם לא הגעתי
)כייף שאת פה! ממש מרגיש כמו שנתיים!
אולי הקראוון שלנו גם היה גדול ממה שאמרו לנו???
למען האמת, שהזמנו, לא היה כתוב שיש סליידרים, וכאשר קיבלנו את הקראוון ראיתי את הסליידרים, ושאלתי את הבחורה מה הגודל של הקראוון (כי קראתי סיפורים על שדרוגים וקבלת קראוון יותר גדול מהמוזמן), והיא ענתה תשובה לא ברורה כזאת “לא זוכרת בידיוק, זה מה שהזמנתם”

היו לנו 6 מקומות שינה לדעתי, מיטה זוגית בחדר הורים, מיטה זוגית מעל הקבינה, הספה ב”סלון” שנהפכת למיטה (לא השתמשנו), ועוד מיטה גבוהה מול המקלחת, מעל השולחן (אבל רק אחת, וגם בה לא השתמשנו)..חבל שלא מדדנו את אורך הקראוון..
-
טוב, הגעתי לסוף הטיול שלך, ומסתבר(לפי תגובה שלי בשרשור) שסיימתי לקרא אותו בארה”ב
ומוסיפה אותו גם פה, למען מטיילים עתידים:
-
יום 4 – 29.9 יום ראשון
היום קמנו מוקדם, נחושים בדעתנו להגיע לסדונה לפני החשכה. ואולי גם להכניע את הג'ט לג אצל הקטן, ששוב קם ב -4 בבוקר רעב (אתמול הרי פספס את ארוחת הערב).
צפויה לנו נסיעה של 4 שעות לסדונה (לפי גוגל מפס, בלי עצירות)..אז החלטנו לעשות עצירה בדרך בעיירה קטנה שנקראת Seligman על כביש 66 המיתולוגי. לנו כישראלים אין לו הרבה משמעות, אבל אצל האמריקאים זה קלאסיקה במיטבה. כביש 66 חוצה את ארה"ב והיה כביש מהיר עד לפני איזה 35 שנה.
בכל מקרה, לילדים זה לא אמר כלום, אבל העיירה הייתה די מגניבה. מכוניות ישנות, מלא חנויות מזכרות, ובסוף העיירה גלידה ושייקים טעימים (הבנתי שהבחור שלוקח הזמנות עושה כל מיני טריקים בזמן לקיחת ההזמנה עם החרדל והקשים
, אבל אני לא נכנסתי עם הילדים, אז לא ממש ראיתי)
Seligman

מכוניות וחנויות
אחלה גלידה
אנחנו אכלנו המבורגר לא רע, ועכשיו היינו מוכנים לחלק השני של הנסיעה, שצפוי לקחת עוד כשעתיים.
כשהתקרבנו לסדונה, עברנו לכביש 89A המפותל והצר, וחייבת לציין שזה היה די מלחיץ עם קראוון (אח”כ ראיתי שבמייל שקיבלנו מהקמפ, הם ממליצים לא לנסוע בכביש הזה – לא שהיתה לנו ברירה אחרת, מהכיוון שהגענו ממנו)
מצד שני, פתאום הנופים המהממים שראיתי בתמונות מולי – הרים אדומים עם עצים ירוקים..מהמם!
מתקרבים לסדונהכשהגענו לסדונה, היה די עמוס בעיר , לא ראינו חניה באזור אז פשוט המשכנו לכיוון הקמפ. העיירה נראית מאוד חמודה, והתכנון המקורי היה לבלות פה יום וחצי, אבל אחרי השינויים, נשאר לנו רק את היום אחה"צ (והשקיעה היא לקראת 18:30) ואת מחר בבוקר.
בצורה מפתיעה הגענו לקמפ Rancho Sedona RV Park בסביבות 16:00, עם ילדים ערים
לשמחתנו גם לא ביטלו לנו את ההזמנה, ולא רק זה, אפילו לא חייבו אותנו על יום האתמול שלא הגענו (הקמפ היה מלא בשני הימים).קצת אחרי שהגענו, ריני ומשפחתה הגיעו ואיכשהו הם זיהו את החבר'ה שלי, שקראו לי, ועצרנו קצת לפטפט. היה כייף להיפגש אחרי חודשים של פטפוטי ווטס אפ
ריני ובעלה ניסו לשכנע אותנו שלא צריך להילחץ מענייני החנייה עם הקראוון כי הם חונים כמעט בכל מקום
מצד שני, יש להם ניסיון של כמה טיולי קראוונים ואנחנו עם 3 ימי נהיגה..מה שכן, עם הזמן זה אכן נעשה יותר פשוט.התלבטנו מה לעשות, מכיוון שהגענו כל כך מוקדם, והחלטנו לעשות סיבוב בנחל שמאחורי הקמפ. הסתובבנו שם והילדים קיפצו על האבנים ליד הנחל, אני צילמתי בנחת (סוף סוף)

אחרי שעה התחלנו לחזור לקראוון .. ואז..

אני לא מוצאת את הפלאפון שלי.. חוזרים לאזור הנחל ומחפשים.. נזכרת איפה השתמשתי בו לאחרונה וחוזרת לאזור.. מחפשת ומחפשת.. ואז פתאום רואה אותו בתחתית הנחל
הדבר הראשון שאני עושה אחרי שרואה שהוא עדיין פועל, שולחת את כל התמונות של היום בווטס אפ.. דבר שני, מוסיפה את בעלי לקבוצה של 'נשות הקראוונים' (כהגדרתה של TAGA)..כי מה אעשה בלי הקבוצה? שולחת עוד קצת ססמאות ומפות לבעלי ומכאן מכבה את הפלאפון ומכניסה לשקית אורז. אין לי הרבה תקוות לגביו, כי ברור לי ששהה מתחת למים איזה רבע שעה.מצד שני, טלפון זה החיים! מה אני אעשה בלי טלפון??
אחרי כל הדרמה של הטלפון, כבר מתחיל להחשיך, ואנחנו נזכרים שהילדים עדיין ערים, והיום זה ערב ראש השנה.. אז מתאפסת על עצמי ומתחילים להכין ארוחת ערב. ארוחת ערב ראשונה עם כל המשפחה ערה, אז אמנם לא משהו גרנדיוזי, אבל הכנו סטייקים, נקניקיות, פירה וסלט ירקות. וכמובן, תפוח ודבש (ראש השנה, לא?

)איזה כייף, היום כולם הולכים לישון בשעה נורמלית, מקווים שהג'ט לג מאחורינו.
סיכום היום:
קראוון – הברגים שוב התעופפו מהמיקרוגל, אבל המיקרו עדיין במקומו. עדיין חוששים מחניות ומאזורים בעייתיים לעצירה.
חניון – הגענו בשעת אור, יש נחל חמוד לידו, והם היו נחמדים מספיק כדי לא לחייב על אתמול שלא הגענו ומצד שני, לא לבטל את ההזמנה של היום.
ג'ט לג – הקטן שוב קם ב -4 , מצד שני כל המשפחה הצליחה לאכול ביחד ארוחת ערב וללכת לישון בשעה נורמלית 
טיולים – העצירה בסליגמן הייתה ממש נחמדה – אהבנו את החנויות ואת כל הרטרו, ובסוף הגלידה וההמבורגרים היו טעימים. היחס בין הנסיעות לטיולים עדיין גדול מדי לטעמנו.
סדונה – קצת מעציב שפספסנו את העיירה והאזור.. במהלך התכנון היה נראה לי ממש יפה האזור, ובכוונה תכננתי 2 לילות פה, כדי להנות מהאזור ברוגע.
תקלה שנייה בטיול – הפלאפון שלי טבע
למזלי כל תוכנית הטיול גם מודפסת וגם נשלחה למייל. המפות בגוגל מפס כנ"ל. אבל לא בטוח שאשרוד בלי טלפון, וכבר מתכננת מחר שנגיע לפייג' לקנות פלאפון חדש. -
יופי של סיפור. קורא ונהנה.
הערה למי שמתכוון לבקר באחת מעיירות כביש 66 עם ילדים: כדאי לפני הנסיעה לראות כל המשפחה ביחד את הסרט “מכוניות” של פיקסאר. הסרט מראה בצורה מונגשת לילדים את סיפורו (הקצת עצוב?) של כביש 66, ובאופן כללי יותר את ההשפעה של כבישי האינטרסטייט על קהילות שהיו בדרך לאורך שנים.
-
המיטה מול השירותים מעל השולחן, זה קרוואן של 31 פיט.השולחן הופך לעוד מיטה. זה הדגם עם מיטת הקומותיים
-
דיאנה,
תודה רבה על ההשקעה בדיווח המפורט.
לנו הייתה תוכניות לטיול שלפני גיוס של הבן הבכור. (את מזרח ארה”ב עשינו לבר המצווה). הכל כבר הוזמן כולל טיסות ולינות ואז היה שינוי בגיוס של הבן ונאלצנו לבטל הכל.
אז יצאנו לטיול אחר, קצר יותר באנגליה אבל הטיול הזה נשאר במגירת החלומות ואני מאוד נהנית לקרוא על הגשמת החלומות של חברי הפורום.
בינתיים גם האמצעי עומד להתגייס ויש עוד בן צעיר יותר בבית. החלום עדין נשמר וכאמור חלומות צריך להגשים.
אז גם אני פה אתך, מחכה להמשך,
טל
-
דיאנה –
יופי של סיפור, כתוב מקסים, אמיתי וגם עוזר לטיולים עתידיים.
אנחנו לא מאנשי הקראוון , ולא חווינו מעולם את הג’אנר – אולי נשקול אם תהייה לנו קבוצת תמיכה ותיכנון כדוגמת נשות הקראוון
. כל הכבוד לזוג ההורים על ההרתמות להגשמת החלומות של הנערה.
התרגשתי למצוא גם את השרשור הקשיש (ונטול התמונות ) שלי אצלך במקורות .
מחכה להמשך
טל
-
@taldar
היי דיאנה,
שמחה מאוד שאת כאן עם סיפור הטיול שלך! יש תחושה של תחייה מסויימת של הפורום, שאני מקווה מאוד שלא יגווע.
גם אני התלבטתי ב-2015 היכן להעלות את סיפורי ותמונותיי ממערב קנדה, והחלטתי שאני מעדיפה את פורום המשפחות, שאת רוב כותביו אני מכירה. הסברתי זאת למוני, המנהל האגדתי של פורום צפון אפריקה, שעזר לי מאוד מאוד בתכנון, והוא הבין זאת.
ברור שלא אחמיץ סיפור טיול שלך, מה גם שיש לי שאיפות ללכת בעקבותיך, רק ללא קראוון…
תודה עבור רשימת סיפורי הטיולים הקודמים, כולל האחרון של גליה. תעזור לי מאוד בעתיד.
גם לי יש נטייה לצאת בחגי תשרי, למרות הימים הקצרים יותר, אבל אין מצב שנצא לטיול של כמעט חודש. אצטרך לקצץ באכזריות.
תיעדת את הטיול מידי יום? בעבר עשיתי זאת, אבל בשנים האחרונות אני מתעדת על פי התמונות בדיעבד….ומצאתי שזה מאוד מייגע לשחזר כול יום לאחר טיולים ארוכים.
נילי
-
תודה
נראה לי שנצפה בסרט בקרוב, אחרי שביקרנו שם.
אגב, סדונה נכנסה לתוכנית בזכותך. לצערי זה קצת התפספס בסוף.
יש חלומות כאלה, שלוקח זמן עד שמגיע זמנם להתגשם. מקווה שגם שלך יקרה בקרוב.
תודה על הליווי

@taldar
השרשור ה’קשיש’ שלך, כהגדרתך, הכיל המון לינקים שימושיים

גם אצלנו זאת פעם ראשונה כאמור, עם קראוון, ואלמלא החלום של הילדה לא היינו מגיעים לשם..
איזה כייף שבאת!
לדעתי, במיוחד באזור המדברי, יש יתרון גדול לסתיו. גם ככה היה חם, אבל חם נחמד (25-29 מעלות) .
מי שגם מתעורר בשעות סבירות, שעות האור היותר קצרות לא כ”כ מפריעות.
בנוסף, גם עניין עומס התיירים בקיץ מול הסתיו, הוא יתרון לא קטן לסתיו.
לרוב אני משתדלת לתעד כל יום, הפעם פשוט לא הספקתי. אז אני עכשיו משחזרת יום יום, לפי תמונות וקבוצות ווטס אפ (אחת של נשות הקראוונים, ואחת משפחתית בה עדכנתי כל יום על קורותינו).
-
יום 5 – 30.9 יום שני
היום יש לנו בתוכנית טיול בוקר באזור סדונה, ואח"כ נסיעה ל Horseshoe bend ובסוף הגעה לקמפ שלנו ל-2 לילות הבאים בפייג'.
היום כולם ישנים עד מאוחר (חוץ ממני שמתעוררת לפני 7), אז סוף סוף הג'ט לג מאחורינו. בסביבות 8 וקצת אני מעירה את החבר'ה הישנים, ומכיוון שאנחנו מתארגנים לאט יחסית ואוהבים לאכול ארוחת בוקר מושקעת, מחליטים לנצל את עניין הקראוון, ולנסוע לתחילת המסלול, לתפוס חנייה ושם לאכול ארוחת בוקר.
החלטנו לעשות את המסלול של Cathedral Rock Trail, מסלול קצר של מייל, אבל כולל גם קצת טיפוס על סלעים ובסוף מגיעים לתצפית על כל האזור.
הגענו לשם ב 9:30 והתארגנו בנחת על ארוחת בוקר. כשיצאנו מהקראוון שעה מאוחר יותר לתחילת המסלול, הבנו שזה היה חכם, מכיוון שלא היה כבר שום מקום חנייה, בטח לא לקראוון.
בחרנו את המסלול, למרות שהוא מוגדר קשה, כי הילדים יחסית אוהבים לטפס, וגם קראתי שאנשים עשו אותו עם ילדים. במסלול ראינו אנשים שהגיעו עם כפכפים (ממש לא מומלץ!), עם כלבים (כנ"ל!), וגם עם ילדים ממש קטנים (בני 3-4). עלינו לאט ובכייף, ועצרנו לצלם מלא..
מטפסים
מצטלמים
ועוד קצת מצלמים
מתקרבים לקתדרלהיש גם מלא קקטוסים מגניבים


ועוד קצת

בשלב מסוים הטיפוס נהיה מורכב, והמתבגרת התחילה להילחץ, אז לא הגענו עד הסוף. לקטן אגב, לא הייתה שום בעיה להמשיך הלאה.. בכל מקרה, למי שיש פחד גבהים או טיפוס, אולי המסלול פחות מומלץ.
מה שכן, הנופים מטריפים מלמעלה


-
חזרנו לקראוון, ויצאנו לדרך לכיוון היעד הבא – Horseshoe bend, ולפי גוגל מפס יש לנו 3 שעות נסיעה.
היום זה יום עם נסיעות בינוניות יחסית, "רק" 3 שעות נסיעה (ועוד חצי שעה עד החניון), אבל זה עדיין מרגיש לנו המון. ארה"ב ענקית, ועד שלא מגיעים לכאן ומתחילים לנסוע את המרחקים, זה לא ממש נתפס. בתכנון הטיול, קראתי עשרות סיפורי טיול, ודי עשינו את המסלול הקלאסי (אפילו קצת הורדנו אתרים), וזה היה נראה doable כי כולם עושים את זה ככה.. אז כמובן שזה אפשרי, אבל לנו זה היה קשה.
בכביש 89 שיוצא מסדונה היו עבודות בכביש שעיכבו אותנו קצת, ואחר כך היתה תאונה חזיתית ממש לפנינו (לשמחתנו הספקנו לעבור אותה קצת לפני שהכביש נסגר).
הגענו ל- Horseshoe bend לקראת 17:00, הפעם מוקצה מקום מיוחד לקראוונים ומאוד שמחנו על כך
החנייה עולה 10$ לכולם. לקחנו הרבה מים (כפי שהיה כתוב בהמלצות), והתחלנו לצעוד עם מאות התיירים שהיו שם. היה לנו מזל שהשמש כבר לא הייתה כל כך חזקה, וההליכה הייתה ממש קלילה. הגענו למקום, ולא מזמן יחסית בנו מעקה (רוב הסיפורים שקראתי דיברו על כמה זה מפחיד לעמוד על הקצה, ושהרבה עושים זאת בשביל התמונות).גם היום יש אזורים ללא מעקה, שאנשים עמדו שם לצלם, לשמחתי הילדים שלי היו פחדנים מדי להתקרב.

המקום אכן מוציא ממך "וואו", וזה מרהיב, אין ספק.. אבל התלבטתי עם עצמי כמה כל עניין המסחור, ומאות האנשים מסביבי פוגע בחוויה.. ואין לי תשובה ברורה.
אבל כן, אין לי ספק שאני ממליצה לבוא לראות את היופי הזה


אחרי שסיימנו פה, עברנו בוולמארט לקצת השלמות של קניות לקראת מחר. גם נכנסתי למחלקת פלאפונים, ורציתי לקנות פלאפון חדש, אבל מסתבר שבפייג' אי אפשר לקנות פלאפון לא נעול, אמרו לי שזה אפשרי בעיר גדולה יותר
.אגב, אחרי היציאה מסדונה, הקליטה פשוט נעלמה לה (לשלושתנו). מזל שיש wifi בחניון..
אחרי שסיימנו המשכנו לחניון שנמצא מעבר לאגם פאוול Wahweap RV & Campground, לצערי שוב הגענו בחושך..התארגנו על ארוחת ערב והפעם גם הדלקנו מדורה והילדים אכלו מרשמלו על האש

הפתעת היום, רגע לפני שמתארגנים לשינה – פתאום יש לי תזכורת בפלאפון הכבוי
(שניסיתי להדליקו פעם בכמה זמן, ללא הצלחה)..פתחתי אותו ולהפתעתי, הכל עובד.מזל שלא הצלחתי לקנות פלאפון בוולמארט
