ביטול טיסת אלעל - מתי לצפות להודעה על הביטול?
-
@צחצח-המטייל אמר:
האפשרויות העיקריות הן
המדינה תתמוך באלעל בערבויות מדינה שיאפשרו הלוואות ופריסות חוב. המומ תקוע כי המדינה דורשת התייעלות רצינית באלעל שאלעל מתנגדת למתווה כרגע.
אפשרות נוספת אלעל מגישה בקשה לחדלות פרעון לבית משפט במקרה זה ההנחה היא שאלעל לא תעלם אלא פשוט המדינה תלאים אותה כלומר תקנה אותה ותהפוך לבעלים שלה.
זה מה שקרה לאלאיטליה לאחרונה.
בשתי האפשרויות נקבל החזר או לפחות אפשרות דחייה. הסיכון נמוך.
אפשרות שלישית שאל על תסגר ועל חורבותיה תקום חברה חדשה, אולי על אל או כל שם אחר, בתקווה שתהיה חברה יעילה יותר וטובה יותר. כמו שסוויסאייר נסגרה ובמקומה קמה לה סוויס כי למשלם המיסים השווויצרי נמאס לשפוך כסף לבור ללא תחתית.
במקרה שהאפשרות השלישית תתקיים הנושים, שבינם נמצאים רוכשי כרטיסים שלא זכו לראות תמורה לכספם, אולי יראו משהו מכספם ואולי לא יראו מאום.
אני לא אומר שזוהי האפשרות הסבירה ביותר אלא שזוהי אפשרות קיימת עם סבירות ראלית. אין לי מושג כמה הסיכון גבוה או נמוך, ניחוש שלי טוב כמו ניחוש של כל אחד אחר
-
@נוסע-מתמיד אמר:
א. כשמחלקים דיבידנד, גם בעלי המניות מתוך הציבור (שהרי אלעל חברה ציבורית ונסחרת בבורסה) מקבלים דיבידנד לפי חלקם היחסי. ב. על דיבידנד מוטל מס, למיטב ידיעתי 25%, וגם את זה חשוב לדעת. ג. על דיבידנד מחליטים במועצת המנהלים של החברה, שצריכה להיות מודעת למצבה של החברה ולתכניותיה וצרכיה העתידיים. בגוף זה יושבים גם דירקטורים (חברים במועצת המנהלים) מטעם הציבור.
יש הרבה מנהלים ועמדות מפתח מטעם הציבור שלא ממש סופרים את הציבור, או עושים עבודה גרועה שלא מתחשבת בצרכים עתידיים וכו’. עולה לי דוגמא אחת של כ-120 כאלו. כך ש”מטעם הציבור” לא באמת משמש כביטוי שמכשיר את ההתנהלות או הופך אותה לחיובית יותר.
-
נכון.
אבל:
א. הפורום הזה איננו מקום להבעת דעות פוליטיות, גם לא ברמיזה.
ב. גם הדירקטורים מטעם הציבור במועצות מנהלים של חברות ציבוריות לא תמיד פועלים לטובת הציבור.
ג. הטיעון שלי נשאר כשהיה ובעיקרו – להציג תמונה שלמה ומלאה בלי התבטאויות בעלות אופי פופוליסטי ומטעה.
-
זה לא פופוליסטי לדווח, כשחברה *מפסידה*(שנים), מושכת דיווידנדים, מנוהלת בצורה מגוכחת(בלי לדבר על המשכורות המנופחות), כשהבעלים מבקשים הלוואה הגדולה פי 4 משוויה, אך מוכנים להוציא מכיסם רק 38 מליון ש"ח, כדי להושיעהּ.
בהצלחה עם ההחזר הכספי.
-
במצב תקין, הדירקטוריון (מועצת המנהלים) מחויב לדאוג לאינטרסים של החברה ולטובתה, ולציבור מחזיק המניות (ומה שנקרא 'מניןת מיעוט'), ולא לאינטרסים של בעל השליטה.
בפועל, במקרים רבים, הדירקטוריון מקבל החלטות שמשרתות את בעלי השליטה, שהם לא זהים בהכרח לאינטרסים של החברה, חלוקת דיבידנד זאת פעולה שמצויה בצומת אינטרסים כזה. לא בהכרח חלוקת דיבידנד משרתת את טובת החברה (היא משרתת בעיקר את בעלי המניות).
כשאלעל זאת חברה מתנדנדת מבחינת רווחים (ב19' הפסידה 60 מליון, וב18' הפסידה 52 מליון). החלטה כזאת היא בעייתית, ובזמן שמידיינים על השקעת ענק (שדרך אגב התבססה על הערכות הכנסות וחיסכון שלא התקיימו בפועל, גם בגלל הסכמי עבודה עם הטייסים), אולי חלוקת דיבידנד היא לא החלטה טובה כלכך.
ו200 מליון זה בערך 15 אחוז מההלוואה שהם מבקשים, לא סכום של מה בכך
-
האם עדיין לא קיבלת הודעה מאל על לגבי ביטול הטיסה למחר?
האם הצלחת ליצור איתם קשר דרך מסנג’ר של פייס בוק? או אחרת.
-
אני מצטרפת לקודמי שמקומם שיום לפני טיסה עדיין לא קיבלת הודעה על ביטול.
לצורך תיעוד יהיה מעניין להיכנס לצ’ק אין 24 שעות לפני הטיסה, לראות מה המסך מציג ולצלם. בהצלחה בקבלת החזר!
-
ממש עכשיו הגיעה מהם הודעה שאומרת:
הטיסה במאי בוטלה באופן אוטומטי ואתם זכאים להחזר.
בקשר לטיסה חזור (ביוני) נבדוק מול המוקד ונעדכן אתכם.
כנראה שיש מצב שנצטרך לטוס רק חזור
-
-
כבר כתבתי ואכתוב שוב: אינני מגונן על התנהלות אל על עכשיו ובכלל, במיוחד אחרי התשובה המגוחכת שקבלתי אחה”צ.
יחד עם זאת אני נגד הוצאת דברים מהקשרם והוצאתם לאוויר באופן חלקי ככותרות.
בגדול אתה צודק, אבל כשיורדים לפרטים קצת פחות.
ההחלטה על ההצטיידות התקבלה ב-2015 על סמך שנה טובה מאד של אל על.
הדיבידנדים חולקו לשיעורין במשך 10 שנים עד 2017.
לכן אין שום קשר בין סכום הדיבידנדים הכולל, שחלקו האחרון חולק ב-2017, לבין גובה ההלוואה שאל על מבקשת עכשיו.
זאת ועוד, גם האמירה שכביכול בעלי השליטה נותנים רק 38 מיליון שקל לתכנית ההבראה במקום 100 מיליון שקל היא חלקית ומעוותת את המציאות. הם התחייבו למצוא חתם (גוף מוסדי כלשהו) שיגייס עוד 62 מיליון שקל לתכנית ההבראה, ואם לא ימצא, אזי החתם בעצמו ישלים את הסכום החסר. מה לא בסדר בזה?
גם כשכותבים בכעס ובזעם (מוצדק) על גורם כלשהו יש לעשות זאת בצורה מדוייקת.
-
-
@נוסע-מתמיד אמר:
ההחלטה על ההצטיידות התקבלה ב-2015 על סמך שנה טובה מאד של אל על.
הדיבידנדים חולקו לשיעורין במשך 10 שנים עד 2017.
לכן אין שום קשר בין סכום הדיבידנדים הכולל, שחלקו האחרון חולק ב-2017, לבין גובה ההלוואה שאל על מבקשת עכשיו.
זאת ועוד, גם האמירה שכביכול בעלי השליטה נותנים רק 38 מיליון שקל לתכנית ההבראה במקום 100 מיליון שקל היא חלקית ומעוותת את המציאות. הם התחייבו למצוא חתם (גוף מוסדי כלשהו) שיגייס עוד 62 מיליון שקל לתכנית ההבראה, ואם לא ימצא, אזי החתם בעצמו ישלים את הסכום החסר. מה לא בסדר בזה?
גוף מוסדי= הפנסיה שלך, רוצה לשים את הכסף הזה בסיכון? זאת המשמעות של למצוא חתם. בעל שליטה=אחראי לגורל החברה, ונהנה העיקרי מהצלתה
לדבריך דיבידנדים חולקו גם לאחר החלטת ההצטיידות, אז זה רלוונטי. עובדה שהכסף הזה קצת חסר עכשיו, ויש מ'ומ עם גורמים שקשורים למימון תהליך ההצטיידות. (שדברים מסויימים כבר נעשו). מה שמעלה שוב את השאלה- כשאתה נכנס לעסקה גדולה, שלא ברור איך החברה תסתדר איתה והאם ההערכות הכספיות בבסיס התוכניות יתרחשו במציאות(בפועל בתקופת הגעת המטוסים, היא לא הסתדרה), האם זה הזמן לסחוט ממנה דיבידנדים?
-
הכוונה שלי היא שלהגיד “נציגים מטעם הציבור קיבלו את ההחלטה הזו” אינו הופך את ההחלטה לטובה יותר ואת שיקולי המחליטים לחיוביים/מתחשבים בציבור יותר. בין אם מדובר בחברה פרטית, ציבורית או לאומית, היא צריכה להישפט על פי מעשיה, לא על פי מקור מקבלי ההחלטות ומנהליה.
אם נצטרך תמונה שלמה על אל על לא נסיים עד מחרתיים.
-
ורק כדי להשלים את הדיוק- מהשנה (כולל) שאתה מציין הגבלת החלטה על הצטיידות,2015, ישנן 4 חלוקות דיבידנד
האם זו היתה החלטה נכונה?
-
אני לא חבר בדירקטוריון או בהנהלה של אל על, אני בסך הכל אזרח שמהמיסים שלו ומהחיסכון הפנסיוני שלו רוצים לשפוך יותר ממיליארד שקלים לבור ללא תחתית הזה – בנוסף לסובסידיה שנתית שגרתית של מאות מיליונים.
אז בתור אזרחים אני חושב שלא צריך להכנס להחלטת הנהלה/דירקטוריון כזו או אחרת ולערוך דיון מלומד בשנה המדוייקת שבה התקבלה החלטה כזו או אחרת, המציאות פשוטה מאוד
המציאות מראה כבר מספר לא מועט של שנים שניהול החברה בלתי סביר (ואני נוקט במילים העדינות ביותר שאני יכול לנקוט), שההנהלה והדירקטוריון מובילים את החברה כבר שנים (הקורונה רק עוד מסמר בארון) מדחי אל בכי וסומכים על הקופה הציבורית שתממן את הניהול הקלוקל שלהם. מבחינתם בצדק, במבחן התוצאה אכן הקופה הציבורית שופכת עליהם את הכסף.
ולכן לדעתי התשובה פשוטה, מי שכושל באופן סידרתי צריך לחפש עבודה אחרת בלי שיהיה צורך להצביע ולנתח כל כישלון נקודתי שלו.
לפי פרסום שראיתי אל על צריכה להחזיר כמיליארד שקלים לרוכשי הכרטיסים. לא מאמין שימצאו משקיע אחראי שיתן מיליארד שקלים כדי לממן חוב (בניגוד להשקעה).
אם קרן הפנסיה/קופת הגמל/ביטוח המנהלים שלי (יענו “גוף מוסדי”) יחליט לתרום את הכסף שלי (ביחד עם של חוסכים אחרים) לבעלים של אל על אני מיידית אעביר את הכסף לגוף מנהל אחר, ומקווה שאחרים יעשו כמוני
-
@דוקטור-דו-ליטל אמר:
אני לא חבר בדירקטוריון או בהנהלה של אל על, אני בסך הכל אזרח שמהמיסים שלו ומהחיסכון הפנסיוני שלו רוצים לשפוך יותר ממיליארד שקלים לבור ללא תחתית הזה – בנוסף לסובסידיה שנתית שגרתית של מאות מיליונים.
אפשר להגיד את זה על תחומים רבים של הוצאות מתקציב המדינה. אינני חושב ששמירה על קיומה של אל על היא ההוצאה הגרועה ביותר. יתכן שיש חשיבות לקיומה של חברת תעופה “לאומית”. באיזו מתכונת? זו כבר שאלה נפרדת.
אז בתור אזרחים אני חושב שלא צריך להכנס להחלטת הנהלה/דירקטוריון כזו או אחרת ולערוך דיון מלומד בשנה המדוייקת שבה התקבלה החלטה כזו או אחרת, המציאות פשוטה מאוד
זה דווקא מעניין, כי אחרת נזרקות כל מיני כותרות באוויר באופן חלקי ומטעה.
המציאות מראה כבר מספר לא מועט של שנים שניהול החברה בלתי סביר (ואני נוקט במילים העדינות ביותר שאני יכול לנקוט), שההנהלה והדירקטוריון מובילים את החברה כבר שנים (הקורונה רק עוד מסמר בארון) מדחי אל בכי וסומכים על הקופה הציבורית שתממן את הניהול הקלוקל שלהם. מבחינתם בצדק, במבחן התוצאה אכן הקופה הציבורית שופכת עליהם את הכסף.
נכון. אבל כמו שכתבתי קודם, זה חל גם על גופים רבים אחרים, ובכלל לא בטוח שהבזבוז על אל על הוא הגרוע ביותר.
ולכן לדעתי התשובה פשוטה, מי שכושל באופן סידרתי צריך לחפש עבודה אחרת בלי שיהיה צורך להצביע ולנתח כל כישלון נקודתי שלו.
נכון מאד. לא רק באל על.
לפי פרסום שראיתי אל על צריכה להחזיר כמיליארד שקלים לרוכשי הכרטיסים. לא מאמין שימצאו משקיע אחראי שיתן מיליארד שקלים כדי לממן חוב (בניגוד להשקעה).
לא מדובר על משקיע, אלא על מלווה, שאמור לקבל את כספו בחזרה בטווח של מספר שנים( אמנם בערבות המדינה). אני מניח שהכוונה היא, שההחזר לרוכשי הכרטיסים אמור להגיע ממכירת כרטיסים חדשים אחרי שאל על תחזור לפעילות. לכן גם חוק שרותי תעופה שמאריך את תקופת ההחזר ל-90 יום ממתין לאישור הכנסת.
אם קרן הפנסיה/קופת הגמל/ביטוח המנהלים שלי (יענו “גוף מוסדי”) יחליט לתרום את הכסף שלי (ביחד עם של חוסכים אחרים) לבעלים של אל על אני מיידית אעביר את הכסף לגוף מנהל אחר, ומקווה שאחרים יעשו כמוני
זכותך לחשוב ולפעול כך. אחרים (כמוני) מקבלים החלטות בנוגע גוף המוסדי אצלו מתנהל כספם לפי פרמטרים אחרים. הנה כמה מהם:
א. ידוע שכל הגופים המוסדיים, מי יותר ומי פחות, משקיע גם בנכסים מסוכנים (וכל אחד יגדיר לעצמו מהו נכס מסוכן), כדי לייצר תשואה מעט גבוהה יותר לחוסכים.
ב. מי ששוקל רק מנקודת מוצא כלכלית טהורה (כמוני) בוחר את הגוף המוסדי שלו לפי ביצועיו לאורך השנים ובהשוואה לביצועי גופים אחרים, ולא מנקודת מוצא של השקעה נקודתית אחת. יש כמובן עוד פרמטרים כלכליים.
ג. באופן מעשי, אין כמעט אפשרות לדעת מי מהגופים המוסדיים משקיע במדוייק באופן ישיר בגופים כאלה ואחרים, מה גם שהשקעות אלו משתנות על בסיס יומי.
והערה כללית: בינתיים ייצרנו עוד טראפיק בפורום שמשווע לתנועה מאז פרוץ הקורונה.
-
@נוסע-מתמיד אמר:
@דוקטור-דו-ליטל אמר:
זכותך לחשוב ולפעול כך. אחרים (כמוני) מקבלים החלטות בנוגע גוף המוסדי אצלו מתנהל כספם לפי פרמטרים אחרים. הנה כמה מהם:
א. ידוע שכל הגופים המוסדיים, מי יותר ומי פחות, משקיע גם בנכסים מסוכנים (וכל אחד יגדיר לעצמו מהו נכס מסוכן), כדי לייצר תשואה מעט גבוהה יותר לחוסכים.
ב. מי ששוקל רק מנקודת מוצא כלכלית טהורה (כמוני) בוחר את הגוף המוסדי שלו לפי ביצועיו לאורך השנים ובהשוואה לביצועי גופים אחרים, ולא מנקודת מוצא של השקעה נקודתית אחת. יש כמובן עוד פרמטרים כלכליים.
ג. באופן מעשי, אין כמעט אפשרות לדעת מי מהגופים המוסדיים משקיע במדוייק באופן ישיר בגופים כאלה ואחרים, מה גם שהשקעות אלו משתנות על בסיס יומי.
והערה כללית: בינתיים ייצרנו עוד טראפיק בפורום שמשווע לתנועה מאז פרוץ הקורונה.
בשביל הטראפיק? מתנצל מראש שזה לא על תיירות/תעופה
א+בק אתה מתאר פה אידאה מסוימת, ובגדול מסכים עם העיקרון, אבל נכנסת פה איכות ניהול סיכונים. בפרשנויות כלכליות שונות אומרים שההבדל בין הבנקים לחוץ בנקאיים במתן הלוואות הוא באיכות החיתום, שהגופים הלא בנקאיים צריכים להשתפשף.
דוגמא לא מעולם התירות ששמה את זה מול העיניים- דלק ותשובה. משווים את המצב עכשיו לתספורת בדלק נדלן, ומראים כל הזמן איך גופים מוסדיים נכוו קשות והתבטאו באגרסיביות בנושא באותה תקופה (בהתאם לדברים שקרו גם אחרי ההסדר), ו'הופ' שוב משקיעים בדלק. היית מצפה שלאור נסיון עבר לפחות יעשו את זה עם בטחונות, אבל מסתבר שלא היו שום בטחונות בגיוסים האלה (היה אפשר לדרוש בעת הגיוס), ורק עכשיו נאבקים עליהם. משהו בעייתי טיפה.
אז נכון שהשוק התפתח, והגופים מפזרים יותר סיכונים בנושא, אבל עסקה נקודתית יכולה להיות משמעותית ולהעיד על הכלל (בעיקר כשיש מספר עסקאות נקודתיות).
ג. יש דרך מעשית לבדוק מי מהם משקיע הגופים כאלה ואחרים. לדוגמא- גיוס בשלב מוסדי הוא גלוי, אחת הסיבות שהגיוס בדלק עכשיו הוא ציבורי דווקא, היא כדי לא לחשוף משקיעים מוסדיים, דבר שיקל עליהם פוליטית/ציבורית להשקיע עוד בדלק.
השינויים על היומיומיים הם לא בהכרח משמעותיים ודרסטיים, והמשמעותיים שבינהם מדווחים.
חוזר רגע לב'- אף אחד לא מחליט בצורה רציונלית טהורה, אפילו אם הוא חושב ככה, במחקרים שונים מוצאים הרבה אנומליות להצהרה הזאת (כמו לדוגמא שבוחרים לשלול את האופציה הגרועה ביותר, במקום לבחור את האופציה הטובה ביותר)....
-
הודעה שנתקבלה עכשיו בהמשך לשאלה של אתמול:
“ממוקד שירות הלקוחות נמסר:
טיסת היציאה במאי אכן בוטלה,
ברגע שטיסת היציאה בוטלה כל הכרטיס מוקפא, כולל החזור.
ההחזר הכספי יתבצע כאשר המוקד יחזור לפעילות רגילה.”
-
אכן יצרנו טראפיק,
בכל זאת אני משתדל לכבד את האכסניה שאנחנו מתארחים בה ולכן משתדל להתייחס לנושא, שהוא מה הסיכוי של רוכשי כרטיסי הטיסה מאל על לטיסות שבוטלו ביוזמת אל על לראות את כספם חזרה,
וגם במבט עתידי, נוסעים שרכשו כרטיסים לטיסות שעדיין לא בוטלו,
ונוסעים ששוקלים לרכוש כרטיסים עם כל אי הודאות הכרוכה ברכישה.
רוב או כל המגיבים התייחסו לאופציה האופטימית, במנגנון כזה או אחר טיסה שהתבטלה או טיסה שתתבטל – הנוסע יקבל את מלוא כספו בחזרה (גם אם באיחור).
אני מנסה להראות שיש אפשרות מאוד ראלית שהנוסעים לא יקבלו כלום בחזרה, ולכן ציירתי תרחיש (מפורט) ולדעתי הוא ראלי בו לא ישפכו על החברה כסף ממקור כזה או אחר והחברה תסגר, וכנרהא יפתחו במקומה חברה אחרת.
לא ציירתי את כל התסריטים כי אני לא עו”ד לעינייני חדלות פירעון, יכול להיות שהחוק הישראלי מאפשר משהו כמו chapter 11 בו החברה פשוט מפסיקה לשלם את חובותיה ומתחילה מחדש. ואז בטח ובטח שרוכשי הכרטיסים שבוטלו הפסידו את כספם.
אם לאחד הקוראים יש טיסה עתידית + ביטוח ביטול טיסה וחושב כמוני שהאופציה של סגירת החברה ראלית הוא יכול להחליט לבטל את הטיסה עכשיו ולהפסיד חלק מהכסף במקום לחכות לסגירת החברה ואז לאבד את כל הכסף (הביטוח לא מכסה חדלות פירעון). כמובן שהוא גם יכול להחליט שהאופציות האופטימיות ראליות יותר ולהמשיך לחכות.
-
