@חבל

צודק. הפניה של יונית לא תשפיע על המקלקלים עצמם.

לכן, כדאי להפנות את הפניה דווקא אל הכותבים החיוביים בפורום: בבקשה שימו אתם לב אם מישהו מקלקל שרשור, ואל תגיבו להודעות המקלקלות. תנו להן להישאר כמו עץ שנפל ביער. רצוי יער אלפיני עם סלעים גדולים מכוסים טחב דורות, אבל לא חובה.

@יונית

אכן, קפצתי לביקור אחרי המון זמן, והפורום נראה כמו אחרי שואה גרעינית, עם כמה גידולי פרא משגשגים.

ואיך אפשר בלי לקט קיטור טכני: בגלל שיחות אינסופיות, השרשורים הופכים למרובי דפים, מה שמציף מיד את הבעיה שטרם נפתרה, שאין כפתור חזרה ישירה לעמוד הראשי של הפורום. כפתור החזרה סתם חוזר לעצוד הקודם, בדיוק כמו כפתור הדפדפן, כך שאין בו ערך.

שמוליק היקר, אם אתה עדיין מקשיב…

יש לי דז’ה-וו עגום וטראומתי מהודעה דומה של ג’מוס מלפני כמה שנים. מה קרה מאז? עולם כמנהגו נוהג, רק בלי ג’מוס. אותי זה מעציב מאוד. אם יש עולם נפלא אחר בחוץ, שמחליף את הפורום הזה, אז כנראה ששווה לעזוב אליו (האם יש? גם אני רוצה). אילו יכולנו לקחת את הקהילה שהתגבשה כאן, ולהכניס את כולם לחללית מילוט לעבר כוכב לכת אחר, ברור שכדאי. אני מתרשמת מסיפורים של אנשים שנמצאים גם בקבוצות פייסבוק שונות, שזה לא אותו הדבר. אולי מישהו צריך להרים את הכפפה ולפתוח פורום “פליטי למטייל” בתפוז (עכשיו ימחקו לי את הפוסט החתרני הזה)

אז אני מבינה את הצורך לקחת פסק זמן כשגודשת הסאה, אבל מקווה שזה יהיה רק פסק זמן, שאחריו תגיע למסקנה שלמרות ההורים הדיס-פונקציונלים במשפחה הזאת, בכל זאת שווה להישאר בשביל האחים. אם להורים לא אכפת מהבית שלהם, לפחות ננצל את האכסניה כל עוד אנחנו יכולים.

גם אני משתמשת בגוגל רבות, ולאחרונה הוא אפילו מחליף לפעמים את Sygic, גם אופליין, וגם אונליין. אבל להתמצאות מדויקת, בייחוד בטבע, גוגל לא מספיק לי בכלל. אולי בסוף אנשים ילמדו גם אותי דברים שלא הכרתי.

אני מתנצלת מראש שלא סתם דחיתי את השרשור הזה המון זמן. אני מתקשה להתיישב לכתוב המון הסברים, וזה ייקח קצת זמן. סינדלתי את עצמי בהודעה ראשונה, כך שאני חייבת להמשיך.

מעניין שאתה כותב שיש תעבורה יפה בפורום. אני מקווה שאתה צודק, כי ממש לא בא לי לטרוח כל כך אם אין מי שיהנה מכך, ובכלל, ממש חבל לי על אנשים מאושיות הפורום שנוטשים אותו.

המשך יבוא בהקדם.

מסתבר שאתם בכל זאת עושים עבודה. הנה, עכשיו יש פרסומות מעצבנות לתפארת, וכתוצאה מכך התצוגה של הפורום נדפקת - הפורום תופס שטח קטן יותר, כאילו העמוד צר משמעותית. הכל הפך קטן יותר כדי להיכנס בשטח המצומצם, ומשמאל נשאר שטח ריק.

תודה לכם

בתור מייעצת, גם אני חושבת שאמירת תודה היא דבר בסיסי. יש כאלה שלא חוזרים לומר תודה, יש כאלה שלא חוזרים בכלל, ויש כאלה שחוזרים לומר תודה באופן מופגן רק לחלק מהמגיבים. אלה עוד יותר מפריעים לי.

בתור מתייעצת, לא פעם התחבטתי בשאלה מתי להגיד תודה בלי להוות מטרד, כי אכן מעצבן לפתוח עדכון לשרשור ולגלות שזה בסך הכל אמירת תודה. לפיכך, הצעה לצוות הטכני: אחרי שתגמרו לתקן את כל הבעיות שכבר דיווחתי עליהן ואף אחת לא תוקנה, אני מציעה שניתן יהיה, כמו בטוויטר, לראות מי לחץ על כפתור התודה, ולא רק כמה לחצו, וזה יתן איזון נכון בין הצורך להודות לבין הרצון לא להציף.

תודה לכל המגיבים והמעורבים.

בעניין הספונטניות מול התכנון המדוקדק, לאנשים בריאים וחסרי דאגות אין ספק שיש הרבה כיף בספונטניות, למרות שגם כאן, מעט מדי הכנה גורם לטיול מבולבל ומתברבר. זה אולי מעניין בעתיד הרחוק כשנשב אל מול האח וניזכר בימינו בפלמ”ח, ואיך בזבזנו חצי יום כי תעינו בדרך, אבל בזמן אמת אני חושבת שעדיף פשוט ללכת למקום הנכון.

לאנשים עם מגבלות בריאותיות או אחרות, אומרים ש-beggars can't be choosers, אומרים גם ש-necessity is the mother of invention. אני אפילו לא מדברת עדיין על שלב הביצוע וההתברברות בדרך. אני מדברת על שלב התכנון: כשיש מגבלות, אז המשמעות היא שלא כל טיול בטבע ניתן בכלל לביצוע. כל אחד צריך לבדוק עבור עצמו ומשפחתו אם הטיול מתאים ליכולות. זה נכון גם לאנשים בריאים שאינם ספורטיבים, או בכלל למשפחות שרוצות לטייל עם עגלה. אם אני אראה שההליכה למפל ארוכה מדי או תלולה מדי כנראה שאני אוותר עליו. משפחה אחרת אולי תוותר על טיול אם השביל לא נגיש לעגלה.

אנשים טובים, חחח, הבאת דוגמא נהדרת! אכן גם אני נתקלתי בעניין הזה. במסגרת חקירת מקומות אני משתמשת כבדה בסטריט וויו, או כמו שגיל קורא לו “האיש הצהוב של גוגל”, ואכן צריך תמיד להסתכל על התאריך ולהביא בחשבון שאולי זה לא מעודכן. זה נכון, כאמור גם למפות OSM. העולם משתנה, והתיעוד שלו מתעכב. תהיתי גם לגבי תמונות הלווין של גוגל, שם לא לגמרי ברור לי מאיזה תאריך התמונה.

כבש, האמת שאני די מבינה את דבריך. אני ניווטתי באמצעות מפות מישלן שנים אחרי שאנשים אחרים השתמשו ב-GPS-ים. עד היום אני משתדלת לעשות ניווט מושכל בנסיעה ברכב, כלומר, למשל, להגיע למקום בכביש נופי ואיטי ולחזור באוטוסטראדה. אכן, ככל שמתעצלים יותר, וסומכים יותר על GPS-ים כך ההתמצאות מתרופפת. מצד שני, אני שמה לב שכשאני בטיול עצמו אני רוצה מקסימום חופש. אין לי כבר כוח להתאמץ, לפתוח מפה ולפענח לאן ללכת. אולי הזדקנתי. לכן, אם מאוד חשוב לי לנסוע דווקא בכביש קטן א’ ולא בכביש קטן ב’, אני מתכנתת את סיג’יק מראש למסלול הייעודי, כך שבלחיצת כפתור יתמלאו רצונותי בלי טירחה בזמן אמת. פשוט הגעתי למסקנה שלי, באופן אישי, נוח יותר לטרוח הרבה בערב שבת ולנוח בשבת. אולי בגלל כל הטירחה הזאת, אצלי המפה כבר יושבת עמוק בראש. בכל אופן לגיטימי לגמרי למי שמעדיף כך או אחרת.

בשיטוט בעיירות ובערים גם אנחנו אוהבים קצת ספונטניות, ואנחנו פונים לרחוב שנראה לנו מעניין באותו רגע, ובאמת שומרים על התמצאות בראש. נדיר שאנחנו פותחים מפה בהליכה בעיר, וכשזה כבר קורה אז זה רק כדי להבין איפה אנחנו. מעולם לא הפעלנו ניווט רגלי אקטיבי.

לגבי השרשור הזה, והכלים שאני מספרת עליהם, אם אפשר היה לערוך את הפוסטים בדיעבד, הייתי משנה את הכותרת של השרשור מ”מפות וכלים שעוזרים מאוד בתכנון טיולים” ל”מפות וכלים שעוזרים מאוד בתכנון טיולים בטבע”. זאת למעשה ההתמקדות שלי כאן, והצורך האמיתי שלי בכלים הנוספים האלה, במקום בו מפות גוגל לא מספיקות.

@hil

תודה. אני מניחה שמתישהו צריך גם להחתים את הדרכון על יציאה מארה"ב, וההגיון אומר שזה צריך לקרות בהמראה מ-jfk, כשהטיסה באמת יוצאת מארה"ב, או שזה קורה כבר בטיסה הראשונה שנוחתת ב-jfk, ואז יציאה העירה מסבכת את העניין? האם יהיה הבדל בעניין הזה אם נשארים בקונקשן בשדה"ת או שיוצאים ממנו העירה ואז חוזרים לשדה"ת?

@hil

הקונקשן מתוך ארה"ב, ואין מזוודות בתא המטען, רק טרולי.

כן, זו פעם ראשונה ולכן מצד אחד מאוד רוצה, מצד שני מתלבטת אם זה בכלל יצליח.

איזה פרוצדורות צריך לעבור בנחיתה כדי לצאת החוצה משדה"ת, ובחזרה כדי להגיע לטיסה? האם באמת צריך להגיע 3 שעות לפני הטיסה, או שהפרוצדורה קצרה יותר כי זה קונקשן?

אפשרי לוגיסטית. האם זה קונקשיין מתוך ארה"ב או ממדינה אחרת? (האם תצטרך לעבור בביקורת גבולות?) באיזה יום בשבוע מדובר ומה שעת הנחיתה המשוערת ושעת ההמראה? שירות שמירת מזוודות/תיקים בטרמינל 4 - https://www.jfkt4.nyc/t4-services/ יש אפשרות לקחת רכבת תחתית (משולב עם AirTrain) ולהגיע למרכז מנהטן/לקחת שאטל או לקחת מונית מכל שירות שהוא. קישור לכל האופציות: https://www.jfkt4.nyc/4info/getting-to/ יש לקחת בחשבון לפחות שעה ורבע לכל כיוון.

אביה

תודה. הקונקשן מתוך ארהב, כלומר ממריאים מארה"ב, נוחתים ב-jfk, וכעבור 8 שעות ממריאים לישראל. אשמח באמת להסבר איזה ביקורות צריך לעבור במצב כזה, כדי להבין כמה ייקחו כל ההליכים גם אחרי הנחיתה ב-jfk, וגם לפני ההמראה. מדובר ביום באמצע השבוע, נחיתה ב-7:30, המראה 15:30.

האם אפשר לסמוך על רכבת שגם במקרה של עומס תחבורה היא תגיע בזמן צפוי?

שלום לכולם, שואלת בשביל חברה: יש לה קונקשן של 8 שעות ב-JFK, טרמינל 4, בטיסה מארה"ב לארץ, ומאוד רוצה לקפוץ להציץ במנהטן. האם נראה לכם אפשרי לוגיסטית? אם לא, אז האם אפשרי לצאת לאזור קרוב יותר, אולי לראות רק את הסקייליין?

תודה על הסיפור הנהדר, התמונות היפות, והלינקים המועילים למקומות הטיול. ממש כיף לקרוא וגם שימושי.

@מטייל_4214804

אני בכלל הייתי טסה לציריך. יש המון אפשרויות לקניות בערים שבקו התפר שבין גרמניה לשוויץ, ויש גם שלל אזורי טבע יפים במרחק קצר: היער השחור, האלפים הברנים, אפנצל, אגם קונסטנץ...

@ayeletback

עם נחיתה בציריך יש כל כך הרבה אפשרויות. אפשר להתמקם בדרום היער השחור, אפשר אזור אפנצל, אפשר אפילו להצפין לאגם קונסטנץ. הבעיה שכל הרעיונות האלה רק מוסיפים נסיעה רצינית ביום המעבר.

הציעו פה כבר את אזור לוצרן, שהוא לפחות לא מוסיף נסיעה כי הוא בדרך. אפשר לטייל משם גם לטיטליס וכו', אבל זה דופק את הגמישות לצרכי מזג אויר, ולדעתי לא שווה את זה מאף בחינה.

לדעתי שבוע זה מעט מדי כדי לחלק. אינטרלאקן מספיק אסטרטגית לכוכב של שבוע, אם אתם מתמקמים באחד הפרברים שלה, שקרוב לכבישים הראשיים, ולא בראש הר או בקצה עמק. בימים יפים עולים לפסגות, בימים גשומים קופצים לברן או ללוצרן.

@gadiz

לדעתי האישית, השאטל בדרך חזור יותר מעצבן מלעמוד ולחכות למונית. מדובר גם בהמתנה ארוכה, וגם בהטלטלות נוספת.

@imeshy2

כתבתי פוסט ארוך לפני כמה שנים עם הסבר על כלים שימושיים לתכנון טיולים בשבילי הליכה. בקצרה - הבסיס הוא האתר של openstreetmap.org. כלי שימושי אך כבד הוא outdooractive, ואני נטשתי אותו לטובת האתר openrouteservice. עדיף לעבוד עם קואורדינטות מיקום באתרים האלה, כי הם לא הכי מוצלחים בחיפוש כתובות.

הפוסט עם הסברים, לינקים ודוגמאות.

@nirit_z

אני לא רואה את אוסטריה ברשימה של המקומות שהייתם בהם. לטעמי המדינה הכי נוחה לארגון טיול, עם נופים מדהימים. ברור שאם בוחרים במסלול החומוס, יותר קל לארגן ברגע האחרון, אבל אז יהיו גם הרבה אנשים.